הרהורים להיום
לאחר שנכנענו והגענו לתוכנית של מהמרים אנונימיים, רבים מאיתנו תהו מה נעשה בכל הזמן שהתפנה לנו. כל השעות שבעבר היינו משקיעים אותן בתכנון, בהתחבאות, במציאת הליבי, באיבוד כספים, בחיפוש הלוואות, בלהטוטנות של חשבונות בנק – וכל השאר – איימו להפוך לנתחי זמן ריקים שהיו צריכים איכשהו להתמלא. היינו זקוקים לדרכים חדשות להשתמש באנרגיה שקודם לכן שימשה לתדלוק ההתמכרות שלנו. עד מהרה הבנו שקל הרבה יותר להחליף את כל זה בפעילות חדשה ושונה מאשר רק להפסיק את הפעילות הישנה ולהישאר בלי כלום במקומה.
האם אני מנתב מחדש את השכל ואת האנרגיה שלי?
רק להיום אני מתפלל
אני מתפלל שמרגע שאשתחרר מהנטל של ההתמכרות שלי, אפנה לכוח העליון שלי כדי שיגלה לי איך למלא את זמני בצורה בונה ויצריתית. מי ייתן ואותו כוח שמפגיש, בין בני אדם, ומחבר אנשים מסוימים למצבים מסוימים, יוביל אותי בדרכים טובות למקומות טובים.
רק להיום אזכור
ייתכן שהתרחשות מקרית אינה קורה במקרה.
