הרהורים להיום
אחת התוצאות החמורות של תסמונת אני-אני-אני היא איבוד הקשר שלנו כמעט עם כל מי שנמצא מסביבנו – שלא לדבר על המציאות עצמה. מהות הרחמים העצמיים היא שקיעה מוחלטת בעצמי, והם ניזונים מעצמם. במקום להתעלם ממצב אמוציונלי כזה – או להכחיש שאנו שרויים בו – עלינו להיחלץ מהעיסוק המופרז בעצמנו. מרגע שזיהינו את הרחמים העצמיים, אנחנו יכולים להתחיל לעשות משהו בנידון.
האם אני חי את הבעיה במקום את הפתרון?
רק להיום אני מתפלל
אני מתפלל שההתעסקות שלי בעצמי תתרחב ותכלול בתוכה עוד ועוד אנשים ועניינים. מי ייתן והקינה המוכרת של אני-אני-אני תהפוך למקהלה של אנחנו-אנחנו-אנחנו, בזמן שאנו בחברותא נפרק לגורמים את החשיבות העצמית שלנו ונתבונן בה ביחד.
רק להיום אזכור
לשנות את "אני-אני-אני" ל"אנחנו-אנחנו-אנחנו".
