הרהורים להיום
התוכנית של GA מלמדת אותי שלא הרבה אנשים יכולים לטעון באמת ובתמים שהם אוהבים את כולם, רובנו נאלצים להודות שאהבנו רק אחדים, ושהיינו די אדישים לרבים. אשר לשאר, טוב, בעצם סלדנו מהם או ששנאנו אותם. אנחנו במהמרים אנונימיים מוצאים שדרוש לנו משהו טוב הרבה יותר כדי לשמור על האיזון שלנו. את הרעיון שאנו יכולים לאהוב בצורה רכושנית אחדים, להתעלם מרבים, ולהמשיך לפחד או לשנוא מישהו בכלל, את הרעיון הזה יש לזנוח – ולו רק קצת בכל פעם.
בפגישות האם אני מתרכז במסר במקום באדם שמוסר?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואבין שבהחלמה שלי מהימור כפייתי – או בכלל בחיי – אין מקום לשנאה רעלית או לאדישות מתעלמת. אחד הרעיונות החיוביים החשובים ביותר שעליי להפנים הוא שכל בני האדם, כילדיו של אלוהים, הם חלק מאותה אחווה אוהבת. הלוואי שאתקשה לשנוא אח או אחות.
רק להיום אזכור
שמע את המסר. אל תשפוט את השליח.