הרהורים להיום
הגדילה הרוחנית והרגשית שלנו בתוכנית של GA לא תלויה כל כך בהצלחה כמו שהיא תלויה בכישלונות ובעיכובים שלנו. אם נזכור את זה, כל נסיגה תוכל לדחוף אותנו קדימה, במקום למטה. לנו בתוכנית לא היה מורה טוב יותר מ'הצרות הישנות', חוץ מאותם מקרים שבהם אנחנו מסרבים לתת להם ללמד אותנו.
האם אני מנסה להישאר תמיד פתוח ללמוד?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואכבד את התוכנית בשלמותה, על אינסוף האפשרויות שלה לגדילה רוחנית ורגשית, כך שאוכל לראות נסיגה כחוויית למידה, לא כ"סוף העולם". מי ייתן ונסיגה של אחד מהחברותא שלנו תלמד לא רק את האדם שמעד, אלא גם את כולנו. מי ייתן והיא תחזק את הנחישות המשותפת שלנו.
רק להיום אזכור
אם נפלת, קום.
