הרהורים להיום
אלו דברים נפלאים יוכלו לקרות בחיי אם אוכל להיפטר מהדחף הטבעי שלי להצדיק את מעשיי. האם הכנות מודחקת עמוק כל כך מתחת לשכבות של אשמה עד שאיני יכול לשחרר אותה כדי להבין את מניעיי? לא קל להיות כנים עם עצמנו. קשה לברר מדוע נתקפתי בדחף כזה או אחר, ומה שחשוב יותר, למה פעלתי על סמך הדחף הזה. אין דבר שגורם לנו להרגיש פגיעים כל כך כמו ויתור על הקביים של "האליבי" אבל הנכונות שלי להיות פגיע תסייע לי רבות לגדול בתוכנית של GA.
האם אני מודע יותר לכך שהרמייה העצמית מכפילה את הבעיות שלי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלוהים יסלק ממני את הדחף למצוא תירוצים. עזור לי לעמוד מול המציאות שעולה לפני השטח כשאני ישר עם מעצמי. עזור לי לדעת, בוודאות כפי שהבוקר בא אחרי הזריחה, שהקשיים שלי יפחתו אם רק אוכל לבטח ברצונו של אלוהים.
רק להיום אזכור
ארצה לעשות את רצונו של אלוהים.
