רק להיום – 19 בינואר

הרהורים להיום

לקבל את חוסר-האונים שלי מול ההימורים היה קל הרבה יותר מלקבל את הרעיון שכוח עליון כלשהו יוכל להשיג את מה שאני לא הייתי מסוגל להשיג בעצמי. פשוט על ידי חיפוש עזרה וקבלת החברותא של אחרים חולים כמוני, עזבה אותי ההשתוקקות. והבנתי שאם עשיתי את מה שהייתי חסר-אונים לעשות בכוחות עצמי, ודאי עשיתי זאת על ידי כוח כלשהו מחוץ לכוחי וברור שהיה גדול יותר.

האם מסרתי את חיי בידי אלוהים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והאל ימחק בתוכי את הגאווה היהירה שמונעת ממני להקשיב לו. מי ייתן והתלות הלא-בריאה שלי בהימורים וההיצמדות שלי לאלה הקרובים לי תהפוך להסתמכות על האל. רק בתלות/הסתמכות על כוח עליון אמצא את השינוי העמוק שלי.

רק להיום אזכור

אני תלוי באל.

רק להיום – 20 בינואר

הרהורים להיום

אני מבין שכשאני נובר בלי סוף בבעיה, הבעיה תחמיר. אבל כשאני מתמקד בפתרון, המצב ישתפר. לבעיות שלי עם כסף יש היום הרבה פחות משמעות כשאני מתמקד בהחלמה שלי ובהמשך ההימנעות מאשר כשאני סתם מייחל שלא יהיו לי חובות. אשליות העבר המפוארות על עושר ללא-חובות הן היום רק זה : אשליות. האושר שלי היום תלויות בקבלתי את העול הפיננסי שיצרתי – ובתוכניות שיש לי להחזיר את חובותיי בצורה הגיונית כלשהי.

האם אני מבין שהסבלנות שלי בעניינים האלה היא מרכיב חשוב בהחלמה שלי?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שאזכור שחיי השתנו לרעה פעמים רבות – במשך תקופה ארוכה. ההחלמה שלי תתרחש במסלול דומה אבל הפוך, חיי ישתפרו פעמים רבות – במשך תקופה ארוכה.

רק להיום אזכור

המגרעות שלי גרועות רק אם אתן להן להשתהות.

רק להיום – 21 בינואר

הרהורים להיום

כל אדם הוא חלק מהכלכלה האלוהית. כולנו ילדים של אלוהים, ואין זה סביר שבכוונתנו להעדיף אחד על פני אחר. לכן על כולנו לקבל כל מתנה חיובית שזכינו בה בענווה עמוקה. עלינו לזכור תמיד שהגישות השליליות שלנו היו הכרחיות בעבר כאמצעי להשפיל אותנו למצב שבו נהיה מוכנים לקבל את הגישה החיובית דרך המודעות החדשה.

האם אני מקבל את העובדה שההתמכרות שלי והתחתית שהגעתי אליה לבסוף הן אבני היסוד שעליהן נבנה החוסן הרוחני שלי?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שאדע כי מהרגע הראשון שהודיתי בחוסר-האונים שלי, ניתן לי כוח האל. כל צעד שנעשה החל באותו רגע של תבוסה היה צעד בכיוון הנכון. הצעד הראשון הוא צעד ענק. אמנם לעתים רבות הוא נעשה מתוך ייאוש, אך הלוואי שאבין כי עליי לאבד תקווה לפני שאוכל להתמלא מחדש בתקווה רעננה, להתרוקן מרצוני האישי לפני שאוכל להרגיש את רצונו של האל.

רק להיום אזכור

כוח דרך הכרה בחוסר-אונים.