רק להיום – 28 בדצמבר

הרהורים להיום

התוכנית של מהמרים אנונימיים, בשבילי, אינה רק מקום בטוח ופילוסופיה, אלא גם דרך ראשית לחופש. הדרך הראשית מובילה אותי אל המטרה הרוחנית שלי, להיות האדם שאני רוצה להיות בעקבות ביצוע הצעדים האלה. לפעמים הדרך הראשית לא מביאה אותי אל המטרה במהירות כמו שהייתי רוצה, אבל אני משתדל לזכור שאלוהים ואני עובדים לפי לוחות זמנים שונים. אבל המטרה נמצאת, ואני יודע ש שנים-עשר הצעדים להחלמה יעזרו לי להגיע אליה.

האם הגעתי להבנה שאני – ולא אף אחד אחר – יכול עכשו לעשות את מה שתמיד חשבתי שהוא בלתי אפשרי?

רק להיום אני מתפלל

כשאני חי את התוכנית של GA, מי ייתן ואבין יותר ויותר שהיא אמצעי למטרה יותר מאשר מטרה בפני עצמה. מי ייתן ואזכור שסוג הרוחניות שהיא דורשת לעולם אינו מושלם, אך הוא המהות של השינוי והגדילה, התקרבות למצב אידיאלי. מי ייתן ואזהר מלהציב לעצמי מטרות כפופות לזמן כדי למדוד את ההתקדמות הרוחנית שלי.

רק להיום אזכור

לוחות זמנים הם המצאה אנושית.

 

רק להיום – 29 בדצמבר

הרהורים להיום

סוד ההצלחה של התוכנית של מהמרים אנונימיים, כך למדתי, הוא מידת המוכנות והנכונות הגדולה של חבריה לעשות כל מאמץ כדי לעזור לאחרים המשועבדים לשלטון העריצות של ההתמכרות להימורים. ללא המוכנות והנכונות שלי, יש סכנה שאאבד את כל מה שהרווחתי. לעולם אסור לי לאבד את הנכונות למסור את מה שיש לי, כי רק כך תהיה לי הפריבילגיה לשמור זאת לעצמי.

האם אני מתייחס ברצינות לצעד השנים-עשר? איזה מסר מתוך שנים-עשר הצעדים מסרתי היום – אם בעזרה ישירה או אם על ידי דוגמא?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולעולם לא אהיה עסוק מכדי לענות על קריאה לעזרה של מהמר כפייתי חבר. מי ייתן ולעולם לא אהיה לחוץ בענייניי כל כך עד שאשכח שהמשך ההחלמה שלי תלוי באותה עזרה – חצי שעה בערך טלפון, ביקור אישי, פגישה לארוחת צהריים, מה שהמצב דורש. מי ייתן ואדע מה צריך להיות סדר העדיפויות שלי.

רק להיום אזכור

העזרה לאחרים עוזרת לי.

 

רק להיום – 30 בדצמבר

הרהורים להיום

חיי לפני שבאתי ל מהמרים אנונימיים היו דומים לחייהם של רבים מאיתנו שעונו באכזריות בידי ההתמכרות שלנו. במשך שנים, נמאס לי לגמרי. כשנמאס לי לגמרי, סוף סוף נכנעתי ובאתי לתוכנית של מהמרים אנונימיים. עכשו אני קולט שלאורך כל הדרך עזר לי כוח עליון ; היה זה הכוח הזה שאיפשר לי לחיות כך שאוכל בסופו של דבר למצוא דרך חיים חדשה.

האם מצאתי בתוכנית של GA מידה של שלווה שלא הכרתי בעבר?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן שהכוח העליון שלי לא נכנס פתאום חיי כמו זר שפותח דלת כשדפקתי. הכוח העליון היה שם כל הזמן, אם רק אזכור את כל האסונות ששרדתי בשבריר של שנייה או בזכות מרחק פיזי. עכשו כשלמדתי להכיר טוב יותר את הכוח העליון שלי, אני קולט שוודאי ניצלתי בשביל משהו – אולי כדי לעזור לאחרים כמוני.

רק להיום אזכור

אני אסיר תודה על כך שאני חי ומחלים.