הרהורים להיום

בימים עברו, ראיתי הכל במושגים של לנצח. אינסוף שעות בוזבזו על עיבוד מחדש על טעויות ישנות. ניסיתי לשאוב נחמה מהתקווה האומללה שמחר "יהיה שונה". עקב כך חייתי חיי פנטזיה שבהם האושר פשוט לא היה קיים. אין פלא שלעתים נדירות חייכתי ובקושי צחקתי בקול אי פעם.

האם אני עדיין חושב במושגים של "לנצח"?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואקבע את מטרותיי לשנה החדשה לא לטווח של שנה שלמה, אלא רק להיום. בדרך כלל ההחלטות שלי לראש השנה נוסחו בצורה כה מפוארת וכה מהר הופרו. מי ייתן ואעמוד בנחישותי, ולא אמתח אותה על פני כל ה"נצח" – או אפילו לשנה ארוכה אחת. מי ייתן ואיישם אותה מחדש בתקיפות בכל יום חדש. מי ייתן ואלמד לא להטביע על טעויות העבר שלי את המילה הבלתי מחיקה הזאת, "לנצח". במקום זה, מי ייתן וכל יום בכל שנה חדשה יתרענן בתקווה החדשה שמצאתי.

רק להיום אזכור

יום חדש שמח.