רק להיום – 2 בנובמבר

הרהורים להיום

ככל שאנו מרבים בחשבון נפש, כך אנחנו מבינים יותר כמה הרבה פעמים אנחנו מגיבים בצורה שלילית כי "הגאווה שלנו נפגעה". הגאווה היא שורש רוב הבעיות האישיות שלי. כשהגאווה שלי "נפגעת", למשל, אני כמעט ללא יוצא מן הכלל חווה טינה וכעס – לפעמים עד לנקודה שבה אינני מסוגל לדבר או לחשוב בצורה רציונלית. כשאני שרוי בביצה הרגשית מהסוג הזה, עליי להזכיר לעצמי שרק הגאווה שלי נפגעה, ושום דבר אחר לא. עליי לעצור ולנסות להירגע עד שאוכל להעריך את הבעיה בצורה מציאותית.

כשהגאווה שלי נפגעת או מאוימת, האם אתפלל לענווה כדי שאוכל להתעלות מעל עצמי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ןאדע שאם הגאווה שלי נפגעת, ייתכן ששאר החלקים שלי לא נפגעים כלל. ייתן ואדע שהגאווה שלי יכולה לספוג חבטות ובכל זאת לחזור ולרצות עוד בעוצמה רבה יותר. רצוי שאדע שבכל פעם שהגאווה שלי חוטפת מכה, היא צפויה להיות מתגוננת, גועלית ולא רציונלית יותר, חריפה יותר, מי ייתן ואלמד לשמור את גאוותי שעלתה מאשפתות במקום אחר, שבו היא לא תיפגע בקלות רבה כזו – או תהיה כה להוטה לנכס לעצמה את הקרדיט.

רק להיום אזכור

ענווה היא הסמכות היחידה מעל הגאווה.

 

רק להיום – 3 בנובמבר

הרהורים להיום

בספר האדום של מהמרים אנונימיים כתוב: "אפשר לומר שהמילה 'רוחני' מגדירה את אותם אפיוני השכל האנושי המייצגים את התכונות הנעלות והאצילות ביותר, כמו נחמדות, נדיבות וענווה, כיוון שהחברותא של מהמרים אנונימיים מחשיבה את העקרונות הללו כדרך חיים, נאמר שזוהי חברותא רוחנית". התחלתי להבין שהרוחניות שלי קשורה לשלמות שלי – התאמה בריאה של אמיתות, כפי שאני תופש אותן, עם ישותי הפנימית.

האם אני ממשיך לשאוף לאיכויות שיביאו לי את האושר הגדול ביותר לטווח ארוך?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואתרגל לאמץ לעצמי את אותן "תכונות נעלות ואציליות ביותר" המגדירות את ישותי הרוחנית. מי ייתן ואכיר את השמחה הנובעת מחיים בדרך של ה-GA, עד שהחיים עצמם הופכים לחגיגה ששותפים לה בעיקר אחרים, שכמוני, מנסים לחיות לפי העקרונות הללו של השראה אלוהית.

רק להיום אזכור

משליליות רוחנית לשלמות רוחנית.

 

רק להיום – 4 בנובמבר

הרהורים להיום

כפי שאמר טיילהרד דה שרדן, "איננו בני אנוש המתנסים בחוויה רוחנית. אנו ישויות רוחניות המתנסות בחוויה אנושית". אנחנו אמנם מודים תאורטית שאנחנו ישויות רוחניות, אך רוב המהמרים הכפייתיים נאלצו לחוות סוג מסוים של התעוררות רוחנית לפני שהיינו מוכנים למסור את חיינו להשגחתו של כוח עליון. רק אז יכולנו סוף סוף לומר שאנו ישויות רוחניות. לאחדים מאיתנו הייתה זו פעם ראשונה בחיינו. אבל לא משנה מה היה הבסיס הרוחני הקודם שלנו, מרגע שגילינו את תחושת הרוחניות החדשה הזאת, היא הפכה לחוויה ולהרגשה שלא במהרה נסכים לזנוח אותה.

האם אני אסיר תודה על "ההתעוררות" שחיברה אותי לכוח העליון שלי – ועם המהות הרוחנית שלי?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שלא אשכח איך הידרדרה השקפתי על החיים, על עצמי, ועל ידידים, על אהובים ועל אלוהים לפני שבאתי ל מהמרים אנונימיים. הלוואי שאעשה כל מה שנדרש כדי לשמור שחיי הרוחניים לא יגיעו שוב לתחתית. מי ייתן ואמשיך לגדול רוחנית – רק להיום, בכל יום.

רק להיום אזכור

לתת לרוחניות שלי להדריך את האנושיות שלי.