רק להיום – 20 בדצמבר

הרהורים להיום

כשאנחנו חותרים לשלמות בצורה כפייתית, אנחנו בלי יוצא מן הכלל פוגעים בעצמנו. קודם כל, אנחנו יוצרים לעצמנו בעיות גדולות מבעיות קטנות. שנית, אנחנו מתמלאים תסכול וייאוש כשאיננו מסוגלים לעמוד במטרות הבלתי אפשריות שהצבנו לעצמנו. ולבסוף, אנחנו מפחיתים מיכולתנו להתמודד עם החיים ועם המציאות כפי שהם.

האם אני יכול לוותר קצת פה ושם?
האם אני יכול להשקיע את עצמי בראש שקט רק במה שאפשרי ובר השגה?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואראה שהשאיפה להישג בלתי אפשרי מספקת לי תירוץ קבוע לא להצליח. זה גם מלמד על חוסר תחושת המציאות שלי, שצריכה להיות כרוכה בידיעה מה אני יכול לעשות ואז לעשות זאת. בעזרת הקבוצה שלי במהמרים אנונימיים והכוח העליון שלי, מי ייתן ואלמד להציב "מטרות סבירות". הן אולי ייראו לי קטנות, אחרי שנים של חשיבה בגדול. אבל אחרי פירוק הפרויקטים שלי לכמה פרויקטים קטנים, הלוואי שאמצא שאני בעצם יכול להשיג כמה מהמטרות שלי.

רק להיום אזכור

לפרוט מטרות גדולות לקטנות.

רק להיום – 21 בדצמבר

הרהורים להיום

כל אחד מאיתנו בתוכנית של מהמרים אנונימיים יכול, בזמננו הפנוי ובדרכנו, להעיר את הרוחניות שלנו. יחד איתה מגיע הידע העמוק שכבר איננו בודדים וחסרי אונים, וכן המודעות העמוקה לכך שלמדנו אמיתות מסוימות שאנחנו יכולים כעת למסור לאחרים, כדי שאולי גם הם יוכלו לקבל עזרה.

האם אני מוכן כל הזמן למודעות רוחנית שללא ספק תגיע אליי תוך תרגול הצעדים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואהיה יציב, לא אצפה שהרוחניות החדשה שזיהיתי תקפיץ אותי כמו שעון מעורר אל מודעות מיידית לכוח עליון. מי ייתן ותתחבר אליי בשקט כזה שאולי לא אזהה בדיוק מתי המודעות שלי באה. הרמז יבוא אלי ברצון שלי לתרגל את שנים-עשר הצעדים עם אחרים. מי ייתן ואקלוט אז שקיבלתי את העקרונות של תוכנית ה-GA ובאמת עשיתי את המאמץ לתרגל אותם בכל ענייניי.

רק להיום אזכור

לחיות את העקרונות – ולהעביר אותם הלאה.

 

רק להיום – 22 בדצמבר

הרהורים להיום

"אינני מכיר עובדה מעודדת יותר מהיכולת הבלתי מוטלת בספק של האדם לרומם את חייו על ידי מאמץ מודע", הנרי דיוויד ת'ורו.
תמיד יש לנו הכוח לשנות את עצמנו ואת חיינו, אך לפני שבאנו ל מהמרים אנונימיים, לא הצלחנו במיוחד להתקדם לעבר מטרות מציאותיות. עכשו כשמצאנו את תוכנית ה-GA, לא רק שיש לנו היכולת, אלא שיש לנו גם תוכנית – מערך של סימני דרך שעובדים.

האם אני מאמין שאיש לא מגיע מוקדם מדי לתוכנית של GA, ושאיש לא חוזר אליה מאוחר מדי?
האם אני מאמין שעם הכוח העליון שלי כמדריך ועם ידידיי מ-GA שמעודדים אותי, אין דרגה של התעלות רוחנית שאי אפשר להגיע אליה?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולא אשכח, שאמנם כוונותיי לשפר את עצמי ואת חיי היו אמיתיות, אך יכולתי להגשים אותן בלי תוכנית מציאותית נועדה לכישלון. מי ייתן ואהיה אסיר תודה על שמצאתי את התוכנית הזאת ושהנס של GA קיים בחיי. מי ייתן ואזכור בכנות איך היו חיי בעבר ואחגוג, יחד עם אחיי ואחיותיי בחברותא הגדולה הזאת, את חיי היום ואת איך שהם יכולים להיות.

רק להיום אזכור

ה-GA נותן לנו את סימני הדרך.