הרהורים להיום 

התוכנית של מהמרים אנונימיים מלמדת אותי לעמוד על המשמר מפני חוסר-סבלנות, נפילה לרחמים עצמיים, וטינה כלפי דיבורים ומעשים של אחרים. אמנם אסור לי לשכוח איך היו חיי פעם, אך גם אסור לי להתענות במחשבות על העבר – למען ההתפנקות החולנית בלבד. עכשו כשאני ער לסימני הסכנה, אני יודע שאני משתפר מיום ליום.

אם קורה משבר, או בעיה מסוימת מביכה אותי, האם אני מאיר עליהם באורה של תפילת השלווה?

רק להיום אני מתפלל

אני מתפלל שאוכל להשקיף על העבר בפרספקטיבה הנכונה. מי ייתן וארסן את הדחף שלי לגנוב את תשומת הלב ולבדר את חבריי לקבוצה בסיפורי האימים של ההתמכרות שלי. מי ייתן ולא אשתמש עוד בעבר כדי להצדיק את הרחמים העצמיים שלי או לשקוע עד צוואר ברגשי אשמה. מי ייתן והזיכרונות האומללים של הימים ההם ישמשו לי כזקיפים, שישמרו אותי מפני מצבים מסוכנים או צורות חשיבה לא-בריאות.

רק להיום אזכור

אינני יכול לשנות את העבר.