רק להיום – 26 ביוני
הרהורים להיום
כמה מאיתנו יתיימרו להכריז, "אני בדרך לנצח את הרגל ההימור. מה עוד אני יכול לרצות, או לעשות? אני בסדר גמור כמו שאני". מניסיון למדנו שהמחיר של שאננות וזחיחות דעת כזו – או, יותר בנימוס, שביעות רצון עצמית – הוא באופן בלתי נמנע הידרדרות, שנקטעת במוקדם או במאוחר בהתעוררות אכזרית. אנחנו מוכרחים לגדול, אחרת אנחנו מידרדרים. בשבילנו, הסטאטוס קוו יכול להיות רק להיום, לעולם לא למחר. עלינו להשתנות; איננו יכולים לעמוד במקום.
האם אני מתפתה לפעמים לנוח על זרי הדפנה שלי?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואביט מסביבי ואראה שכל דבר חי גדל או שהוא מידרדר; שום דבר חי אינו סטאטי. החיים זורמים מי ייתן וזרם החיים ישא אותי עמו, בלי פחד משינוי, ועם הידיעה איך להתנתק ממלכודות לאורך הדרך שמעכבות אותי ומפריעות להתקדמותי.
רק להיום אזכור
לחיות זה להשתנות.