רק להיום – 27 בספטמבר

הרהורים להיום 

בזמנים שעברו, אפילו כמבוגרים, רבים מאיתנו התעקשו בצורה ילדותית להאמין שאנשים מגינים, שומרים עלינו ודואגים לנו. התנהגנו כאילו העולם חייב לנו חיים. אחר כך, כשנמאס לאנשים שאהבנו הכי הרבה והם דחקו אותנו הצידה או אולי זנחו אותנו לחלוטין, היינו מבולבלים. לא יכולנו להבין שתלות-היתר שלנו באנשים לא הצליחה כי כל בני האדם עלולים לטעות; אפילו הטובים שבהם עלולים לעתים לאכזב אותנו, במיוחד כשהתביעות שלנו בלתי סבירות. היום, לעומת זאת, אנחנו מסתמכים על אלוהים, סומכים עליו במקום על עצמנו בלבד או על אנשים אחרים.

האם אני מנסה לנהוג כפי שלדעתי אלוהים היה רוצה שאנהג, ובוטח בתוצאה של רצונו בשבילי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואדע, על פי סוג התלות שלי בעבר, שאני אדם תלותי. כפי שהייתי תלוי בהימור הכפייתי, נטיתי גם להיאחז באנשים אחרים, להיות תלוי בהם ולצפות ליותר ממה שיוכל לתת. מי ייתן וסוף סוף, אחליף את כל סוגי התלות האלה של גיל ההתבגרות בתלות בוגרת, בריאה בכוח העליון שלי.

רק להיום אזכור

יש לי יותר מתלות אחת.

רק להיום – 28 בספטמבר

הרהורים להיום

עכשו כשהשתחררנו מהדחף הכפייתי שלנו להמר, וחיים רק להיום, אנחנו יכולים להפסיק עם התביעות הבלתי סבירות מאלה שאנחנו אוהבים. אנחנו יכולים להפגין נדיבות במקום שלא הראינו כלל; אנחנו יכולים להשקיע זמן ויוזמה להתייחס, להתחשב, לגלות חמלה. אפילו עם אנשים שאנחנו סולדים מהם, אפשר לפחות לנסות להיות מנומסים, לעתים ממש להתאמץ כדי להבין אותם ולעזור להם.

רק להיום האם אנסה להבין במקום להיות מובן, להיות מנומס ולגלות כבוד לכל האנשים שאני במגע איתם?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולעולם לא אשכח איך בעבר הייתי כמו ספוג שסחט כל טיפה של חיבה ותשומת לב שמשפחתי או חבריי יכלו לתת לי, עד שהם התייבשו. מי ייתן ואלמד לתת במקום לקחת כל הזמן. מי ייתן ואתרגל להציע עניין, נדיבות, התחשבות וחמלה עד שהרגישות לאחרים תהפוך לטבע שני בשבילי.

רק להיום אזכור

נתינה היא חלק מהוויה.

רק להיום – 29 בספטמבר

הרהורים להיום 

בשבועות או החודשים הראשונים במהמרים אנונימיים המצב הרגשי הרופף שלנו לפעמים משפיע על רגשותינו כלפי ידידים ותיקים ומשפחה. לרבים מאיתנו, יחסים אלה מתרפאים במהרה בשלבים הראשונים של ההחלמה שלנו. לאחרים תקופת ה"רגישות" נמשכת. עכשו שכבר איננו מהמרים באובססיביות, עלינו לברר את הרגשות שלנו בקשר לבני ובנות זוג, לילדים, לקרובי משפחה, לעובדים, לעמיתים לעבודה ואפילו לשכנים. הניסיון של שנים בתוכנית של GA מלמד שעלינו להימנע מהחלטות חשובות בשלבים הראשונים של ההחלמה – במיוחד החלטות טעונות-רגש בקשר לאנשים.

האם אני משתפר ביכולתי להתייחס בצורה בוגרת לאנשים אחרים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים יעזור לי לעבור את העצבנות, את הבלבול הרגשי והמחשבתי ביחסים שלי, את שלב ההתארגנות בהחלמה. מי ייתן ולא אמהר ליחסים חדשים או מצבים חדשים התובעים ממני השקעת רגשות – עדיין לא.

רק להיום אזכור

לא להסתבך בבריתות מוקדם מדי.