רק להיום – 22 במרץ

הרהורים להיום 

לעתים רחוקות עולה בי המחשבה שאולי הדברים לא היו גרועים כל כך כפי שנראה היה. ברגעים כאלה אני מכריח את עצמי לקלוט שמחלתי היא שמדברת אליי, מנסה לפתות אותי להכחיש את העובדה, שאני חולה במחלה. אחד מצעדי הפעולה העיקרים של מהמרים אנונימים הוא שאנו מוסרים את מחלתנו לאלוהים כפי שאנו מבינים אותו, מקבלים את חוסר האונים שלנו לנוכח הכוח הגדול יותר שלו.

האם אני מאמין שחסד האל יכול לעשות בשבילי מה שלא יכולתי מעולם לעשות בשביל עצמי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואדע שרוב חיינו תלויים באמונה, משום שאיננו יכולים לדעת את גבולות החלל והזמן – או להסביר את תעלומת החיים והמוות. אבל כאשר אנו רואים את אלוהים עובד דרכו – ודרך אחרים שמצאו חיים חדשים בתוכנית ה-GA – זוהי כל ההוכחה שאנו זקוקים לה כדי לדעת שאלוהים קיים.

רק להיום אזכור

חיינו נעים בכוח האמונה.

רק להיום – 23 במרץ

הרהורים להיום 

ב'מהמרים אנונימים' מספרים לנו, באמצעות הניסיון, הכוח והתקווה של החברותא, שגם במצב הגרוע ביותר שיש אינו מצדיק חזרה להימורים. לא משנה עד כמה רע המצב או כמה חמורות הנסיבות, אין ספק שהחזרה לדרכים הישנות שלנו אפילו לדקה אחת רק תחמיר עוד יותר את המצב.

האם אני אסיר תודה על האכפתיות והשיתוף שבתוכנית?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואתעקש ששום אבן לא תהיה כבדה מספיק כדי למשוך אותי חזרה אל ביצת ההתמכרות שום עול, שום אכזבה, שום מכה לגאווה או אובדן של אהבה אנושית לא שווה את מחיר החזרה לחיי הקודמים. כשאני מטפח בלבי מחשבות על כך שהחיים הם "יותר מידי" בשבילי, שאסור לצפות מאדם ש"יספוג כל כך הרבה ועדיין יישאר שפוי" או שאני "הבחור שנפל" הלוואי שאקשיב לנימת התלונה שלי ואזכור ששמעתי את הבכיינות הזאת לפני כן – לפני שהסקתי שאני חסר אונים מול ההימורים ומסרתי את רצוני לרצונו של אלוהים. יללות כאלה מכינות אותי שוב להמר. מי ייתן ואלוהים ישמור אותי ערני כדי לשמוע את נימת התלונות שלי.

רק להיום אזכור

לשמוע את התלונות שלי.

רק להיום – 24 במרץ

הרהורים להיום 

כולנו מתמודדים עם הצרות והבעיות של חיי היום – יום, גם אם הצטרפנו למהמרים אנונימים לפני יומיים וגם אם לפני 20 שנה. לפעמים אנו רוצים להאמין שאנחנו מסוגלים לטפל בכל הבעיות שלנו כרגע, אבל נדיר שזה עובד כך. אם נזכור את הסיסמה "רק להיום" כשאנחנו על סף פאניקה, נוכל להבין שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל דבר היא "למסור אותו". אנחנו הולכים צעד צעד, ועושים את מיטב יכולתנו. אנחנו אומרים, "רק להיום", ואנחנו עושים זאת – רק להיום.

האם הסיסמאות של התוכנית גדלות איתי כשם שאני גדל עם התוכנית?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שאפילו המילים "רק להיום" ישרתו אותי כדי להאט את הריצה המטורפת שלי להשיג יותר מדי מהר מידי. מי ייתן ורק המילים האלה יספיקו לי כדי להרפות מהסחרור שדוחף אותי למצבים חדשים בלי די מחשבה מראש, להפחית בזמן המושקע ברדיפה אחרי דברים חומריים. הלוואי שאקח בחשבון שכמו שרומא לא נבנתה ביום אחד, גם אני לא אוכל לבנות פתרונות לכל בעיותיי בבת אחת.

רק להיום אזכור

זה תמיד רק להיום.