הרהורים להיום 

מלמדים אותנו ש"בלי עבודה, האמונה מתה". כמה נכון הדבר ביחס למהמר הכפייתי. כי אם אנו נכשלים בשכלול החיים הרוחניים שלנו והרחבתם דרך עבודה והקרבה למען אחרים, לא נוכל לשרוד את המבחנים ואת נקודות השפל שלפנינו. אם איננו מתרגלים את התוכנית של מהמרים אנונימיים, אין ספק שנחזור להימורים; ואם נחזור להימורים, סביר שנמות. ואז האמונה אכן תמות.

האם אני מאמין, באמונה שלמה, שאני יכול להביא תועלת מיוחדת במינה לאלה שעדיין סובלים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואמונתי בכוח העליון שלי ובהשפעה של GA תוכפל בתוכי כאשר אני מעביר אותה לאחרים המתגברים על הדחף הכפייתי להמר. מי ייתן ואהיה משוכנע שהעזרה שלי לאחרים היא לא רק החזרה של חובותיי; זוהי הדרך היחידה שאני מכיר להמשיך את הצמיחה הרוחנית שלי ולקיים את ההימנעות שלי.

רק להיום אזכור

ככל שאני יכול לתת יותר אמונה, כך יש לי יותר.