רק להיום – 25 באפריל

הרהורים להיום 

יש עוד דברים רבים שאני יכול להוקיר תודה עליהם, ואינני מודע להם. לעתים קרובות אינני זוכר להחשיב את כל הדברים בחיי שאני יכול להינות מהם ולהעריך אותם. אולי אינני מקדיש,זמן להתעמקות החשובה הזאת כי אני מוטרד מדי מהצרות שלי, לכאורה אני מרשה למוח שלי להיות מוצף בתלונות; ככל שאני חושב עליהן יותר, הן נראות עצומות יותר. במקום להיכנע לאלוהים ולטובו, אני נותן לחשיבה שלילית לשלוט בי. מחשבותיי נוטות לתעות לכיוון ההוא, אם לא אנחה אותן בתקיפות למסלולים חיוביים יותר.

האם אני מנסה לטפח גישה של אסירות תודה?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים ירחיק אותי מהמחשבות השליליות שלי. שהן בגדר סטיות מהמסלול של הצמיחה האישית שלי. מי ייתן ואפטר מהרגלים הישנים של המסכנות, זכירת הגרוע מכול והציפייה לקשה מכול. מי ייתן ואפנה את המחשבות שלי קדימה אל עולם חדש שלם שקיים בשבילי. מי ייתן ואאפשר לעצמי לראות בעיניי רוחי את תהילתו של אלוהים.

רק להיום אזכור

לשמור גישה של אסירות-תודה.

רק להיום – 26 באפריל

הרהורים להיום 

כשרק באתי למהמרים אנונימיים, נדהמתי מקול הצחוק שנשמע כל הזמן. אני קולט היום שהשמחה והעליצות מועילים. אנשים זרים לפעמים מופתעים כשאנחנו פורצים בצחוק בגלל איזו חוויה אומללה, אפילו טרגית, מן העבר. אבל למה שלא נצחק? הראו לנו את הדרך להחלמה, וכן את הדרך לעזור לאחרים כמונו. איזו סיבה טובה יותר יש בשביל לשמוח?

האם התחיל לחזור אליי חוש ההומור?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים יחזיר לי את חוש ההומור שלי. מי ייתן ואעריך את הצחוק הכן, שהוא מוזיקת רקע לשמחה הדדית שלנו בהימנעות. מי ייתן ואצחק הרבה, לא את הצחוק המתגונן של האגו שבז לחולשה של אחר, לא את הצחוק היבש של הגינוי העצמי, אלא הצחוק הבריא ששומר על פרופורציות במצבים שונים. מי ייתן ולעולם לא אראה בצחוק כזה חוצפה. למדתי, לעומת זאת, שזו חוצפה להתייחס לעצמי ברצינות רבה מידי.

רק להיום אזכור

חוש ההומור הוא סימן לבריאות.

רק להיום – 27 באפריל

הרהורים להיום 

האם אני בטוח לגמרי שאני עושה כל מה שאפשר כדי שחיי החדשים יצליחו? האם אני משתמש היטב ביכולות שלי? האם אני מזהה ומעריך את כל מה שעליי להוקיר תודה עליו? התכנית של GA ו-12 הצעדים להחלמה מלמדים אותי שיש ברשותי משאבים בלתי מוגבלים. ככל שאני מפעיל אותם יותר, כך הם יגדלו יותר – עד שיאפילו לגמרי ויבטלו את הרגשות הקשים והכואבים שכעת מקבלים כל כך הרבה מתשומת הלב שלי.

האם אני רגיש פחות היום מכפי שהייתי כשרק הגעתי לתוכנית?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואמצה את עצמי מכל הבחינות. מי ייתן ואתחיל להביט החוצה אל אנשים ואל הזדמנויות ואל המשאבים הנפלאים מסביבי. יחד עם ההיפתחות שלי לעולם והבנתי את עצמי טוב יותר ביחס לאחרים, מי ייתן ואהיה פחות פגיע ופחות בעל עור דק. מי ייתן ואתנער מההרגשה ש"העולם כולו נגדי" ואראה שאותו עולם הוא בית האוצרות שלי, מתנת אלוהים, חסר גבולות.

רק להיום אזכור

משאביי הם בלתי מוגבלים.