רק להיום – 7 בנובמבר
הרהורים להיום
יש בתוכנית של מהמרים אנונימיים אנשים שבתחלה נרתעים מהמדיטציה והתפילה כמו מבור מלא נחשים. אבל כשבסופו של דבר הם אכן עושים את הצעד הראשון המהוסס והניסיוני, ודברים בלתי צפויים מתחילים להתרחש, הם מתחילים להרגיש אחרת. בלא יוצא מן הכלל, התחלות הססניות כאלה מובילות לאמונה של ממש, במידה כזו שאלה שפעם זלזלו בתפילה ומדיטציה הופכים לעתים לפרסומת מהלכת לתועלת שהיא מביאה. אנחנו שומעים בתוכנית של GA ש"היחידים כמעט שלועגים לתפילה הם אלה שמעולם לא ממש ניסו אותה".
האם יש בי חלק עקשן שעדיין מלגלג?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואלמד, לא משנה כמה חצוף הייתי, שאין לזלזל בתפילה; אני רואה את כוח התפילה מחולל נסים מסביבי, ואני תוהה. אם סירבתי להתפלל, מי ייתן ואבדוק אם הגאווה היא שמפריעה לי – אותה גאווה ישנה המתעקשת לעשות דברים בכוחות עצמה. עכשו כשמצאתי מקום לתפילה בחיי, מי ייתן ואשמור את המקום הזה – בדבקות.
רק להיום אזכור
מי שלומד להתפלל ממשיך להתפלל.