רק להיום – 20 בנובמבר

הרהורים להיום

למדתי למדוד הצלחה בדרך חדשה לגמרי. ההצלחה שלי כיום אינה מוגבלת לאמות מידה חברתיות או כלכליות. ההצלחה היא שלי היום לא משנה באיזה תחום, כשאני מתחבר לכוח האלוהים שבתוכי ומאפשר לעצמי להיות ערוץ פתוח לביטוי של טוב שלו. רוח ההצלחה פועלת דרכי כראייה צלולה יותר וכהבנה רבה יותר, כרעיונות יצירתיים וכשירות מועיל – כשימוש בזמן ובאנרגיה שלי, וכמאמץ של שיתוף פעולה עם אחרים.

האם אשתדל להתרכז בהבנה שאלוהים שתל בתוכי את הכוח להצליח?

רק להיום אתפלל

מי ייתן ואפתח תפיסה חדשה של הצלחה, המבוססת על מידותיהן של האיכויות הבאות מבנק אוצרות הטוב של אלוהים. כדי למשוך מהבנק הזה, עליי רק להתבונן בתוך עצמי. מי ייתן ואדע שאושרו של אלוהים הוא היחיד שניתן לביטוח מלא, כי הוא אינסופי. מי ייתן ואבקש את הביטחון שלי בבנק של אלוהים.

רק להיום אזכור

"הצלחה" רוחנית היא הביטחון שלי.

 

רק להיום – 21 בנובמבר

הרהורים להיום

"בזכות הצרות אדם מכיר את עצמו", כתב פעם אחד המשוררים. בשבילי, זה תקף גם בנוגע לצרות שאני מדמיין. אם אני מצפה שאדם יגיב בצורה מסוימת במצב מסוים – והוא או היא לא עומדים בציפיות שלי – הרי אין לי זכות להתאכזב או לכעוס. ובכל זאת מדי פעם בפעם אני עוד חווה תסכולים כשאנשים לא פועלים או לא מגיבים כפי שהם אמורים, לדעתי. דרך צרות כאלה שאני מדמיין לי – או נכון יותר, שאני גורם לעצמי – אני שוב ניצב פנים מול פנים מול האני הישן שלי, זה שרצה לנהל את כל ההצגה.

האם הגיע סוף סוף הזמן שלי להפסיק לצפות ולהתחיל לקבל?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואפסיק לשים מילים בפה של אנשים, לתכנת אותם – במוחי – להגיב כמו שאני מצפה מהם. הציפיות שיטו בי בעבר: ציפיתי לאהבה חסרת גבולות ולהגנה מהקרובים אליי, למושלמות מעצמי, לתשומת לב מלאה ממכרים מקריים. מהצד המזיק, ציפיתי לכישלון מעצמי,
ולדחייה מאחרים. מי ייתן ואפסיק לשאול צרות – וגם לא ניצחונות – מהעתיד.

רק להיום אזכור

לקבל. לא לצפות.

 

רק להיום – 22 בנובמבר

הרהורים להיום

"אנחנו מצליחים ביוזמות הדורשות את התכונות החיוביות שלנו", כתב דה טוקוויל, "אבל אנחנו מצטיינים באלה שיכולות גם לנצל את פגמי האופי שלנו". אנו לומדים במהמרים אנונימיים שלפגמים שלנו יש ערך – במידה שאנו משתמשים בהם כנקודת התחלה לשינוי ולנתיב לדברים טובים יותר. פחד יכול להיות מקפצה ליישוב הדעת, למשל , וכן לכבוד כלפי אחרים. פחד יכול גם לעזור לנו להתרחק משנאה ולהתקרב להבנה. באותו אופן, גאווה יכולה להוביל אותנו אל הדרך לענווה.

האם אני מודע לכיוון שלי היום?
האם אכפת לי לאן אני הולך?

רק להיום אני מתפלל

אני מתפלל שהכוח העליון שלי יראה לי איך להשתמש בפגמים שלי בדרך חיובית, כי שום דבר – אפילו לא פחד, אנוכיות או חמדנות – אינו רע בלבד. מי ייתן ואבטח כי לכל תכונה הגוררת אותי לצרות יש צד הפוך שיכול להוביל אותי החוצה. גאווה, למשל, לא יכולה להתנפח בלא סיבה בלי שתתפוצץ ותחשוף שהיא, במהותה רק אוויר חם. מי ייתן ואלמד מהחולשות שלי.

רק להיום אזכור

חדשות טובות מתוך הרעות.