הרהורים להיום 

ב'מהמרים אנונימים' מספרים לנו, באמצעות הניסיון, הכוח והתקווה של החברותא, שגם במצב הגרוע ביותר שיש אינו מצדיק חזרה להימורים. לא משנה עד כמה רע המצב או כמה חמורות הנסיבות, אין ספק שהחזרה לדרכים הישנות שלנו אפילו לדקה אחת רק תחמיר עוד יותר את המצב.

האם אני אסיר תודה על האכפתיות והשיתוף שבתוכנית?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואתעקש ששום אבן לא תהיה כבדה מספיק כדי למשוך אותי חזרה אל ביצת ההתמכרות שום עול, שום אכזבה, שום מכה לגאווה או אובדן של אהבה אנושית לא שווה את מחיר החזרה לחיי הקודמים. כשאני מטפח בלבי מחשבות על כך שהחיים הם "יותר מידי" בשבילי, שאסור לצפות מאדם ש"יספוג כל כך הרבה ועדיין יישאר שפוי" או שאני "הבחור שנפל" הלוואי שאקשיב לנימת התלונה שלי ואזכור ששמעתי את הבכיינות הזאת לפני כן – לפני שהסקתי שאני חסר אונים מול ההימורים ומסרתי את רצוני לרצונו של אלוהים. יללות כאלה מכינות אותי שוב להמר. מי ייתן ואלוהים ישמור אותי ערני כדי לשמוע את נימת התלונות שלי.

רק להיום אזכור

לשמוע את התלונות שלי.