הרהורים להיום

אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאינני יכול לשנות; אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי; ואת התבונה להבחין בין השניים – לחיות רק להיום לקבל את הקשיים כנתיב לשלום; לקבל את העולם-מלא-העוולות הזה כמו שהוא, לא כמו שהייתי רוצה שיהיה; לבטוח שהכוח העליון שלי יתקן את הדברים אם אוותר על ההתעקשות שלי לטובת רצון אלוהי.

האם אני שואף מעל לכול לתכונות האלה- שלווה, אומץ, וחוכמה – שהן אבני הפינה של חיי החדשים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואביט לאחור על השנה שחלפה כעל שנה טובה, במובן הזה ששום דבר שעשיתי או אמרתי לא התבזבז. שום התנסות – גם אם נראתה חסרת משמעות – לא הייתה חסרת ערך. הכאב נתן לי את היכולת להרגיש אושר; הזמנים הרעים גרמו לי להעריך את הטובים ; הדברים שראיתי אותם כחולשות הפכו לצדדים החזקים ביותר שלי. אני מודה לאלוהים על שנה של גדילה.

רק להיום אזכור

התקווה היא "המאזן שעובר קדימה" – לפנקס החשבונות של השנה החדשה.