רק להיום – 8 בדצמבר

הרהורים להיום

לעתים קרובות אנחנו רואים אנשים ב מהמרים אנונימיים -בדבקות ובכנות – מבקשים מאלוהים הדרכה בעניינים שונים, החל במשברים גדולים ועד לדברים חסרי משמעות כמו מה להגיש בארוחת ערב. אמנם ייתכן שכוונותיהם טובות, אך אנשים כאלה נוטים לכפות את רצונם על מצבים שונים – מתוך הביטחון הנוח שהם ממלאים במדוייק את הוראותיו של אלוהים. במציאות, תפילה מסוג זה אינה אלא תביעה מאלוהים. "תשובות" שמטרתן לשרת את עצמם; אין להם קשר עם מה שמציע הצעד האחד-עשר של GA.

האם אני שואף ללמוד בצורה קבועה את הצעדים, ולתרגל אותם בכל ענייניי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולא אעשה את הטעות הנפוצה – אתן לאלוהים רשימה של הפתרונות שלי, ואחר כך אבקש חותמת של אישור אלוהי. מי ייתן ואתפוס את עצמי אם אינני באמת פותח את הכרתי להדרכה של אלוהים, אלא רק שוטח בפניו את התשובות שלי בגישה של "מה דעתך על אלה?"

רק להיום אזכור

האם אני מחפש את חותמת הגומי של אלוהים?

 

רק להיום – 9 בדצמבר

הרהורים להיום

"קשיים הם הסידורים של אלוהים, וכשאנחנו נשלחים לעשותם, עלינו להעריך אותם כהוכחה לביטחון של אלוהים בנו". כתבה הסופרת האמריקאית הארייט ביצ'ר. הגעתי להבנה שצרותיי בעבר היו בעצם מעשה יידיי. אף שבהחלט לא חשבתי כך בזמנו, הייתי דוגמא מובהקת למה שמכנים בתוכנית של מהמרים אנונימיים "רצון עצמי שיצא משליטה". היום אני מקבל את הקשיים שלי כסימני דרך לגדילה וכהוכחה לביטחון של אלוהים בי.

האם אני מאמין שאלוהים לעולם לא ייתן לי יותר ממה שאני מסוגל להתמודד איתו?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואאמין בכל לבי שאלוהים סומך עליי שאטפל בצרות שלי, שהקשיים שעליי להתמודד איתם הם ביחס ישיר לכוח העליון שלי וליכולת שלי להתמודד ולהישאר מאוזן בשעת משבר. מי ייתן ואבין גם שאמונתי באלוהים היא שמונעת ממני להתמוטט.

רק להיום אזכור

אלוהים מאמין בי, כי אני מאמין באלוהים.

 

רק להיום – 10 בדצמבר

הרהורים להיום

האם עצרתי פעם לחשוב שאם אפעל על פי הדחף "לשחרר קיטור" ולהגיד משהו לא-נחמד או אפילו מרושע, זה יפגע בי הרבה יותר מבאדם שהעלבון מכוון אליו? עליי לנסות כל הזמן להשקיט את ההכרה לפני שאני פועל בחוסר סבלנות או בעוינות, כי ההכרה שלי יכולה להיות – במובן אמיתי – אויב גדול ככל אויב אחר שהכרתי.

האם אסתכל לפני שאני קופץ, אחשוב לפני שאני מדבר, ואנסה להימנע מרצון עצמי ככל שאני רק יכול?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואזכור שההתנפחויות וההתפרצויות שלי, שיוצאות בצורת האשמות ועלבונות, פוגעות בי באותה מידה כמו באדם האחר. מי ייתן ואנסה לא לתת לכעס שלי להגיע לשלב ההתפוצצות, פשוט בכך שאזהה אותו תוך כדי התהוותו ואצהיר עליו כעובדה.

רק להיום אזכור

לא לכסות את הסיר הרמטית.