הרהורים להיום

איך אוכל לדעת אם התחלתי להיות מודע לרוחניות שלי. לעתים הגילוי שאנו ישויות רוחניות מתבטא בראיות פשוטות, ולא מסובכות כלל: בגרות רגשית; סוף לטינות המתמידות ולסערות הנפש; היכולת לאהוב ולהיות נאהב באופן הדדי; האמונה, אפילו בלי הבנה, שכוח מעבר לנו שולט בשקיעה ובזריחה של השמש, נותן חיים ומסיים חיים, ונותן אושר בלבבות אנוש.

האם אני מודע כעת, כשאני מסיים לתרגל את העקרונות של מהמרים אנונימיים בכל ענייניי, לכך שהפרספקטיבה שלי רחבה יותר, המבט שלי על האנושות עדין יותר, מהמבט האומלל המרוכז בעצמי של ימי ההימורים שלי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והביטחון הרוחני שלי יתחיל להתפשט אל הגישות שלי כלפי אחרים, במיוחד בתקופות החגים, כשהציפיות והחרדות גבוהות. כמהמר כפייתי, לא התמודדתי היטב עם הרגשות בחגים. אני מתפלל לשלווה כדי להתמודד עם השיקוי הרגשי של החגים.

רק להיום אזכור

הפרספקטיבה מתקבלת דרך תרגול העקרונות.