הרהורים להיום

פעם אחר פעם קורה ב'מהמרים אנונימים', שמצטרפים חדשים מנסים לשמור לעצמם "עובדות מפוקפקות" על חייהם. הם מנסים להימנע מהשיעור בענווה של הצעד החמישי, ופונים לדרך שהיא לכאורה קלה ורכה יותר. כמעט בלי יוצא מן הכלל, הם נופלים. מאחר שהמשיכו עם שאר התוכנית, הם תוהים אחר כך למה נפלו. הסיבה היא, כנראה, שהם מעולם לא השלימו את הנקיון הבית שלהם. הם אמנם ערכו ספירת מלאי, אבל השאירו לעצמם כמה מהפריטים הכי גרועים שברשותם.

האם התוודיתי בפני עצמי ואדם נוסף על טיבם המדויק של פגמי האופי שלי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואכלול את כל הטינופת של עברי, את מעשי האכזריות ואת חוסר – היושר, בספירת מלאי מוסרית ופיננסית שלמה של עצמי. מי ייתן ולא אסתיר דבר מחמת בושה או גאווה, כי "טבעם המדויק" של פגמי האופי שלי פירושם בדיוק זה – דין וחשבון יסודי ומדויק של טעויות העבר ופגמי אופי. סיפקו לנו "מזבלה" הולמת. הלוואי שאשתמש בה למה שנועדה. הלוואי שכל הדברים שזרקתי-הזבל והלבוש שכבר לא מתאים-ימלאו את היסודות שעליהם אבנה חיים חדשים.

רק להיום אזכור

זבל יכול לשמש בסיס לאוצרות.