רק להיום – 21 באפריל

הרהורים להיום 

האם אני יכול בלב שלם להוקיר תודה על היום? אם כן, אני פותח דלתות לעוד ועוד שפע של טוב. ואם אינני יכול להודות על ה"גשם" שנפל בחיי – על הזמנים הרעים, לכאורה? מה אז? אני יכול להתחיל להוקיר תודה על כל אור השמש שאני יכול לזכור, ועל כל חסד שנתברכתי בו. אולי אז אוכל להביט לאחור על התקופות 'הגשומות' של חיי במבט חדש, לראות אותן כהכרחיות; אולי אז אפנה את תשומת לבי לברכות נסתרות שהתעלמתי מהן עד כה.

האם אני אסיר תודה על כל החיים – גם על אור השמש וגם על הגשם?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואוקיר תודה על כל מה שקרה לי, טוב ורע. רע עוזר להגדיר טוב. צער מעצים שמחה. ענווה מביאה רוחניות. מחלה הופכת בריאות לגן עדן. בדידות הופכת את האהבה, הן האנושית והן האלוהית, למתנה הגדולה מכל. אני מודה לאל על הניגודים שבזכותם אני מכיר טוב יותר את אלוהים.

רק להיום אזכור

אני מוקיר תודה על כל החיים.

רק להיום – 22 באפריל

הרהורים להיום 

כשאני משתתף בפגישות של מהמרים אנונימיים, עיניי נפקחות יותר ויותר. לעומת הבעיות של אחרים הבעיות שלי נראות קטנות, אבל הם מתמודדים איתן באומץ ובביטחון עצמי. אחרים לכודים במצבים לא פחות קשים משלי, אך הם עומדים בצרות שלהם בעוז-רוח יותר ממני. כשאני הולך לפגישות, אני מוצא סיבות רבות להוקיר תודה. הנטל שלי הולך ונעשה קל יותר.

האם אני מצפה לפתרונות קלים לבעיות שלי? או שאני מבקש רק הדרכה לדרך טובה יותר?

רק להיום אני מתפלל

הפוך את התוכנית של GA לדרך החיים שלי. מטרותיה הן מטרותיי. חבריה הם חבריי האמיתיים. מי ייתן ואעביר הלאה את הכלים להתמודדות שרכשתי שם. מי ייתן והמהפך ובעקבותיו השינוי העמוק שחל בחיי ייתנו השראה לאחרים, כשם שאחרים נתנו השראה לי.

רק להיום אזכור

מי ייתן ואדע להוקיר תודה.

רק להיום – 23 באפריל

הרהורים להיום 

לא משנה מה הצורך או הבעיה שלנו, אנחנו יכולים למצוא משהו לשמוח בו. משהו להודות עליו. אין זה אלוהים שזקוק להודיה שלנו, אלא אנו שזקוקים להודות. הוקרת תודה פותחת דלתות לטוב שבחיינו. הוקרת תודה יוצרת בנו לב חדש ורוח חדשה.

האם אני ער לברכות הרבות שנופלות בחלקי בכל יום וזוכר להודות עליהן?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים ימלא אותי ברוח ההודיה. כשאני מבטא את תודתי, גם אם היא מהוססת, לאלוהים או לבן אדם אחר, אינני רק מנומס כלפי אלוהים או כלפי האדם שעזר לי, אלא אני גם נותן לעצמי את הגמול הגדול מכולם – לב מלא תודה. מי ייתן ולא אשכח את הפועל "להודות", שגם מופנה אל מישהו אחר וגם ממלא את הצורך שלי.

רק להיום אזכור

להודות על הברכה שבחיי.