הרהורים להיום

כפי שאמר טיילהרד דה שרדן, "איננו בני אנוש המתנסים בחוויה רוחנית. אנו ישויות רוחניות המתנסות בחוויה אנושית". אנחנו אמנם מודים תאורטית שאנחנו ישויות רוחניות, אך רוב המהמרים הכפייתיים נאלצו לחוות סוג מסוים של התעוררות רוחנית לפני שהיינו מוכנים למסור את חיינו להשגחתו של כוח עליון. רק אז יכולנו סוף סוף לומר שאנו ישויות רוחניות. לאחדים מאיתנו הייתה זו פעם ראשונה בחיינו. אבל לא משנה מה היה הבסיס הרוחני הקודם שלנו, מרגע שגילינו את תחושת הרוחניות החדשה הזאת, היא הפכה לחוויה ולהרגשה שלא במהרה נסכים לזנוח אותה.

האם אני אסיר תודה על "ההתעוררות" שחיברה אותי לכוח העליון שלי – ועם המהות הרוחנית שלי?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שלא אשכח איך הידרדרה השקפתי על החיים, על עצמי, ועל ידידים, על אהובים ועל אלוהים לפני שבאתי ל מהמרים אנונימיים. הלוואי שאעשה כל מה שנדרש כדי לשמור שחיי הרוחניים לא יגיעו שוב לתחתית. מי ייתן ואמשיך לגדול רוחנית – רק להיום, בכל יום.

רק להיום אזכור

לתת לרוחניות שלי להדריך את האנושיות שלי.