רק להיום – 30 בנובמבר

הרהורים להיום

אם החשיבה שלך שלילית ואינך מוכן עדיין לתפנית מוחלטת בגישה, הנה כמה קווים מנחים שיכולים להשאיר אותך אומלל ככל שתרצה להישאר כך. ראשית, אל תלך לפגישות של מהמרים אנונימיים. אם במקרה תמצא את עצמך בפגישה, תשאיר את הפה (ואת הראש) סגור ואת הידיים בכיסים. אל תנסה לפתור אף לא אחת מהבעיות שלך, לעולם אל תצחק על עצמך, ואל תבטח באנשים אחרים בתוכנית. יותר מכול, בשום פנים ואופן אל תנסה לחיות עכשיו – רק תמשיך לתדלק את הפנטזיות שלך על העתיד עם מציאות כוזבת.

האם אני ער לכך שחשיבה שלילית פירושה לקחת את עצמי ברצינות תהומית כל הזמן, לא לתת זמן לצחוק או לחיים?

רק להיום אני מתפלל

אם אני מרגיש שלילי, אני יכול לבדוק את עצמי במראה שהיא הקבוצה, ולחפש סימפטומים לראש סגור: שפתיים קפוצות, חיוך מאולץ, לסת מהודקת, מבט ישר קדימה – ושום נצנוץ של הומור. אלי, תן לי את היכולת לצחוק על עצמי – לעתים קרובות – כי אני זקוק ולצחוק הזה כדי להתמודד עם המהומה היומיומית של החיים.

רק להיום אזכור

לצחוק על עצמי.

רק להיום – 1 בדצמבר

הרהורים להיום

"אנחנו מה שאנחנו עושים שוב ושוב. הצטיינות, אפוא, אינה פעולה, אלא הרגל", דברי הפילוסוף אריסטו. בכך שחזרתי שוב ושוב על פעולת ההימורים, יותר ויותר הגברתי את הסבירות שאהמר שוב ושוב. בכך שאני שוב ושוב משתתף בפגישות, מדבר עם הכוח העליון שלי, חולק ברגשותיי, ובין הפגישות שומר על קשר עם חברים מ מהמרים אנונימיים, הפכתי להיות מה שאני עושה: חלק מהחברותא של GA. אם אמשיך לחזור על הפעולות האלה, סביר יותר ויותר שאעשה אותן שוב ושוב.

האם אני מזהה שלכל תרומה קטנה שאני תורם בפגישות יש החזר השקעה גדול יותר משל כל הימור שעשיתי אי פעם, אפילו של המכה הכי גדולה שלי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והמעשים שאני חוזר עליהם היום יהיו לפי רצונו של הכוח העליון שלי. מי ייתן ואבין שאף שהמטרה שלי איננה שלמות, ההתקדמות אפשרית, ואני יכול להצטיין במה שאני עושה למען ההחלמה שלי. עזור לי להיפטר מההרגלים ההרסניים שלי ולהחליף אותם בכאלה שיסייעו בהחלמה שלי.

רק להיום אזכור

החלמה איננה פעולה; היא הרגל.

 

רק להיום – 2 בדצמבר

הרהורים להיום

פעם בפגישה שנערכה בכנסיה, ראיתי חלון ויטראז' ועליו הכתובת, "אלוהים הוא אהבה". מסיבה כלשהי החלפתי בעיני רוחי את מיקום המילים ל"אהבה היא אלוהים". שני המשפטים נכונים ואמיתיים, כך הבנתי, הבטתי סביבי ונעשיתי מודע עוד יותר לרוח האהבה ולכוח ששררו בחדר הפגישות הקטן. אמשיך לחפש את האהבה הזאת ואת הכוח הזה, ואמשיך בתוכנית של מהמרים אנונימיים כאילו חיי תלויים בה – כפי שהם אכן תלויים.

האם החיים שלי היום פירושם לחיות – במובן הפעיל – בשמחה ובנוחיות?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן וארגיש את רוח האהבה שנותנת את האנרגיה לתפילות שלנו. מי ייתן וארגיש את האחדות בחדר הזה, את ריכוז האהבה שנותן לקבוצה את כוחה. מי ייתן וארגיש את האהבה למופת של כוח עליון שאהבתנו היא ההד שלנו.

רק להיום אזכור

אהבה היא אלוהים.