רק להיום – 12 בפברואר

הרהורים להיום

אני אסיר תודה לחבריי ב' 'מהמרים אנונימיים'. כיום אני מודע לברכה של הידידות – הברכה של הפגישות, של השיתוף, של החיוכים, של ההקשבה, ושל החברים שזמינים לי כשצריך. כיום אני יודע שאם אני רוצה חבר, עליי להיות חבר.

האם אשבע, היום, להיות חבר טוב יותר ליותר אנשים?
האם אשאף, היום – במחשבות, במילים ובמעשים – להראות איזה חבר אני?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואגמול לחברותא של ה- GA על הידידות שלקחתי ממנה ברעב כה גדול. אחרי שנים של חיי בדידות וציפוי דק של הכרויות שטחיות, מי ייתן ואלמד מחדש את האושר ההדדי שבאכפתיות ובשיתוף.

רק להיום אזכור

היה חבר.

רק להיום – 13 בפברואר

הרהורים להיום

לפעמים אנחנו שומעים מישהו אומר, "הוא מסתיר לעצמו את האור". אם נערוך סריקה מנטאלית נגלה שרבים מאיתנו נוטים להאפיל על האושר שלנו על ידי חשיבה מוטעית. בואו נלמד לעמוד בצד כדי שהאור יוכל להאיר עלינו ועל כל מה שאנו עושים. רק אז נוכל לראות את עצמנו ואת הנסיבות שלנו בבהירות אמיתית. בתוכנית ההחלמה של 'מהמרים אנונימיים', אין לנו צורך עוד להסתיר מעצמנו את האור שלנו ולנסות לפתור את בעיותינו לבד בחושך.

כשאני ניצב בפני בעיה בלתי פתירה לכאורה, האם אשאל את עצמי אם אני מסתיר לעצמי את האור?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולא אפריע לעצמי, לא אעכיר את המחשבה שלי, לא אסתבך ברגליי ולא אחסום לעצמי את הפתח להחלמה. אם אגלה שאני מסתיר לעצמי את האור, מי ייתן ואבקש מהכוח העליון שלי ומחבריי בקבוצה להראות לי נקודת תצפית חדשה.

רק להיום אזכור

אם אני יכול לראות את הצל שלי, סימן שאני מסתיר לעצמי את האור.

 

רק להיום – 14 בפברואר

הרהורים להיום

כתיבת הדברים שאני אסיר תודה עליהם עוזרת לי לשנות את הגישה השלילית לגישה חיובית. היום אקדיש זמן לערוך רשימת היבטים חיוביים של חיי החדשים ושל הברכות הנלוות לנסים של החלמתי. אני אסיר תודה על הדברים הפשוטים לכאורה: היכולת להירדם בסיפוק, להתעורר בשמחה על כך שאני חי, להתמודד עם החיים בתנאים של החיים – בשלוות נפש ובכבוד עצמי.

האם שכחתי שכל צרכיי מתמלאים היום?
האם אני מברך על כל מה שיש לי מדי יום ביומו?

רק להיום אני מתפלל

ביום זה של נתינת אהבה, מי ייתן ואראה את כל הדברים הטובים בחיי ואודה עליהם. מי ייתן ולא אתייחס לשום חסד כמובן מאליו, לרבות הלמות הלב שלי וההרגשה המרעננת של האוויר הצח כשאני נושם.

רק להיום אזכור

להודות – ולתת את הדעת – על הברכה שבחיי.