רק להיום – 11 באוגוסט

הרהורים להיום 

כשאני מתעכב על דברים זניחים שמרגיזים אותי – והם מצמיחים טינות שגדלות כמו עשבים שוטים – אני שוכח איך אני יכול להגמיש את גבולות העולם שלי ולהרחיב את נקודת המבט שלי. זוהי דרך אידיאלית בשבילי לכווץ את צרותיי לגודל האמיתי שלהם. כשמישהו או משהו גורם לי בעיה, עליי לנסות לראות את התקרית ביחס לשאר חיי – במיוחד החלק הטוב שעליי להיות אסיר תודה עליו.

האם אני מוכן לבזבז את חיי בדאגה על דברים חסרי חשיבות שמרוקנים את האנרגיה הרוחנית שלי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן וישמור אותי אלוהים מדאגה ללא צורך על דברים קטנים. לעומת זאת, הלוואי שיפקח את עיניי לתפארת היקום ולאינסוף הפלאות של עולמו. מי ייתן ויעניק לי ראייה רחבה שתוכל לצמצם כל דאגה וחשש פעוט שלי לגודל זבוב על חלון בית הכנסת.

רק להיום אזכור

התרגזויות מיקרוסקופיות יכולות להרוס את המבט הרחב שלי.

רק להיום – 12 באוגוסט

הרהורים להיום 

מישהו שאל פעם מסטר זן, "איך אתה שומר על שלווה ורוגע כאלה?" הוא ענה, "לעולם איני עוזב את מקום המדיטציה שלי". אף שעשה את המדיטציה מוקדם בבוקר, הוא נשא עמו את השלווה של אותם רגעים כל שארית היום. להיות בשקט, להאט זו המשימה הקשה ביותר לרוב המהמרים הכפייתיים בהחלמתם. האקשן היה דרך חיים זמן רב כל כך שעליי ללמוד מחדש איך להאט ולהקשיב. התחלת כל יום בתפילה ובהרהורים יכולה להיות חוויה מתגמלת ביותר. כשאני בוחר לקחת את השלווה ואת הרוגע איתי במהלך היום, נדמה שהעולם עצמו מאט ונע בקצב שלי, במקום להסתובב מהר כל כך שעליי תמיד לרוץ כדי להשיגו.

האם אנצור את השלווה המופלאה שבאה דרך מדיטציה?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ויומי יתחיל לאט, בשקט, וישאר שליו, בזמן שאני מתמקד במה שעומד לפניי באותו רגע, במקום להקרין גיבוב של פעילויות חסרות מיקוד. כשם שפעילות מטורפת הייתה סימפטום של האובססיה שלי, כך שלווה היא סימן להחלמה שלי.

רק להיום אזכור

לאפשר לשלווה להיכנס לחיי.

רק להיום – 13 באוגוסט

הרהורים להיום 

הצעד הרביעי של התוכנית ל מהמרים אנונימיים מציע שנערוך "ספירת מלאי מוסרית של עצמנו, נוקבת וחסרת-פחד". לאחדים מאיתנו אין אתגר מאיים מזה; אין דבר קשה יותר מלעמוד מול עצמנו כפי שאנו באמת. אנחנו בורחים מחטא אחרי חטא כשהם משיגים אותנו, לא חדלים מלהמציא תירוצים, טוענים תמיד שמעלותינו בתחומים אחרים עולות במשקלן על חסרונותינו. אך מרגע שאנחנו מוכנים להביט ביושר בעצמנו ולעשות חשבון נפש, אנחנו יכולים אחר כך להאיר את החושך ואת הצד השלילי של טבענו במבט חדש, בנחישות, ובחן.

האם אני מוכן לפקוח את עיניי ולצעוד אל תוך אור השמש🌞?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והכוח העליון שלי יעצור אותי מיד אם אני בורח מעצמי. שהרי לעולם לא אתגבר על חטאיי, או על פגמי האופי שגרמו להם, אם אתן להם לרדוף אחריי. יכול אני להאט ולהפנות את מבטי אליהם עם הנשק האמין ביותר שאני מכיר – האמת.

רק להיום אזכור

לא אהיה פושע נמלט מעצמי.