רק להיום – 16 במרץ

הרהורים להיום 

ב 'מהמרים אנונימים' מלמדים אותנו שרגשית ומנטאלית אנחנו שונים מחברינו, מזכירים לנו שהאובססיה הגדולה של כל מהמר כפייתי היא להוכיח שאיכשהו, באחד הימים, נוכל לשלוט בהימורים שלנו. ההתעקשות על האשליה הזאת היא מדהימה, ורבים דבקים בה עד לסף של בית הכלא, הטירוף או המוות.

האם הודיתי בפני עצמי כי הימור אחד הוא יותר מידי, ואלף לא מספיקים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואפטר מהאשליות שבאחד הימים אשלוט בהימורים שלי אחרי שהייתי מהמר אובססיבי. מי ייתן ואדכא כל קול קטן של גאווה הרסנית שמשקרת ואומרת לי שאני יכול לחזור עכשו להתמכרות הקודמת שלי ולשלוט בה. זוהי תוכנית של אל-חזור, ואני מודה לאל על כך.

רק להיום אזכור

מטרתי חייבת להיות הימנעות לשארית חיי – רק להיום.

רק להיום – 17 במרץ

הרהורים להיום 

אנחנו מתפללים שלא נצטרך לעמוד בנסיון, כי אין לנו ספק שהפיתוי אורב מעבר לפינה. הפיתוי הוא ערמומי, מבלבל, רב-עוצמה-וסבלני; לעולם אין לדעת מתי יתפוס אותנו לא מוכנים. הפיתוי עלול לבוא בשירת סירנה של פרסומת בטלוויזיה או בפרסום ברדיו, בניאון וברעש של קזינו, או בצורה שקופה יותר, בשכנוע ישיר של אדם אחר. לנצח עלינו לעמוד על המשמר, לזכור שההימור הראשון, העימות הראשון עם מכונת הימורים, הגלגול הראשון של קוביה עלולים להרוס את חיינו.

האם אני מודע לדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי?

רק להיום אני מתפלל

אלי, הרחק אותי מפיתויים – אם זה הצליל של קוביה נזרקת, או הפיכת קלף במסיבת פוקר, או העשן באולם הבינגו. מי ייתן ואדע את גבולות כוח – ההתנגדות שלי ואשאר בתוכם. מי ייתן והכניעה שלי לרצון האל תיתן לי משמעות חדשה לגמרי למשפט, "לשמור על רוח טובה".

רק להיום אזכור

לשמור על רוח טובה.

רק להיום – 18 במרץ

הרהורים להיום

בימים ההם היו לנו לעתים קרובות חוויות מזעזעות כאלה שאחריהן נשבענו, "לעולם לא עוד", היינו כנים לגמרי באותם רגעי ייאוש. אבל למרות כוונותינו, התוצאה הייתה אותה תוצאה, באופן בלתי נמנע. בסופו של דבר התפוגג הזיכרון של הסבל, כשם שהתפוגג הזיכרון של "ההתחייבות" שלנו. לכן עשינו זאת שוב, ושוב הגענו למצב עוד יותר גרוע אפילו מזה שהיינו בו כנשבענו "לחדול". הנצח נמשך רק שבוע, או יום או פחות. בתוכנית של 'מהמרים אנונימים' למדנו שעלינו לדאוג רק להיום, התקופה המסוימת הזאת של 24 שעות.

האם אני חי את חיי רק ל-24 שעות של היממה?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שהדרישות לטווח ארוך של משפטים כמו "לעולם לא עוד", "בחיים לא", "לנצח", "לעולם לא אהמר שוב" לא יחלישו את נחישותי. "הנצח" כשהוא מפורט לימים בודדים – או אפילו לחלקים של ימים – לא נראה כה ארוך ובלתי אפשרי. מי ייתן ואתעורר בכל בוקר עם מטרה שקבעתי בצורה מציאותית ל-24 שעות בלבד.

רק להיום אזכור

בכל פעם ל-24 שעות.