הרהורים להיום 

התוכנית של מהמרים אנונימיים היא דרך, לא מקום מנוחה. לפני שהגענו לתוכנית הזאת – ולאחדים מאיתנו, פעמים רבות אחרי כן – רובנו חיפשנו תשובות לבעיות החיים שלנו בדת, בפילוסופיה, בפסיכולוגיה, בתיאוריות של שליטה עצמית ובשיטות להתפתחות עצמית לעתים קרובות כיוונו החקירות הללו שלנו ליעדים זהים לאלה שרצינו להשיג: חופש, רוגע, ביטחון עצמי ושמחה. אך ורק לעתים רחוקות הן סיפקו שיטות ישימות כיצד להגיע לשם – כיצד להגיע מתהומות השיתוק והייאוש שבו נמצאנו אל המקום שרצינו להיות בו.

האם אני באמת מאמין שאני יכול למצוא כל דבר שאני צריך ושאני באמת רוצה באמצעות שנים-עשר הצעדים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואדע שאחרי שתרגלתי פעם אחת את שנים-עשר הצעדים, אינני נמצא על מישור. כי החיים אינם שדה שטוח, אלא שיפוע כלפי מעלה. ועל הצעדים האלה צריך לחזור שוב ושוב ולזכור אותם. הלוואי שאהיה בטוח, כי מהשלב שאכיר אותם בצורה יסודית, הם ייקחו אותי לכל מקום שארצה ללכת אליו.

רק להיום אזכור

הצעדים הם דרך לא מקום מנוחה.