הרהורים להיום 

"תפילה אינה משנה את אלוהים", כתב הפילוסוף סרן קירקגור, "אך היא משנה את מי שמתפלל". אלה מאיתנו בתוכנית של מהמרים אנונימיים שלמדו להתפלל בצורה סדירה לא יסתדרו עוד בלי התפילה כמו שלא יסתדרו בלי אור השמש, בלי אוויר צח או מזון – ומאוצה הסיבה. בדיוק כפי שהגוף עלול לנבול ולקרוס מחוסר תזונה, כך עלולה גם הנשמה. כולנו זקוקים לאור המציאות של אלוהים, לתזונה ולכוח שלו, ולאווירת החסד שלו.

האם אני מודה לאלוהים, כפי שאני מבין אותו, על כל מה שנתן לי, על כל מה שלקח ממני, ועל כל מה שהשאיר לי?

רק להיום אני מתפלל

אלוהים היקר, אני רוצה להודות לך על שעשיתה סדר בבלבול שהייתי שרוי בו, על שהחזרתה את ההרמוניה לאקורדים הצורמים של יחסי האנוש שלי, על שאיחיתה את הרסיסים של העצמי השבור והרצוץ שלי, על שנתתה לי כמתנה על הימנעותי עולם שלם של נפלאות והזדמנויות. מי ייתן ואשאר נאמן לך. שלך בנאמנות.

רק להיום אזכור

תפילה, גם אם פשוטה יותר, מזינה את הנשמה.