הרהורים להיום 

"התחלת האהבה היא לתת לאהובים עלינו להיות לגמרי עצמם, ולא לסובב אותם כך שיתאימו לתדמית שלנו", כתב תומס מרטון. "אחרת אנחנו אוהבים רק את ההשתקפות של עצמנו שמצאנו בהם". כאשר אני מחליף את ההתמכרות ההרסנית שלי בתלות בריאה בתוכנית של מהמרים אנונימיים ו 12 הצעדים, אני מוצא שמחסומי השתיקה והשנאה נמסים ונעלמים. על ידי הלמידה לקבל איש את רעהו כפי שאנחנו, למדנו מחדש לאהוב.

האם אכפת לי מספיק מאחרים בתוכנית של GA כדי להמשיך לעבוד איתם כל עוד יהיה צורך?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואהיה חסר-אנוכיות מספיק כדי לאהוב אנשים כפי שהם, לא כפי שאני רוצה שיהיו, כשהם משקפים את התדמית שלי או מזינים את האגו שלי. מי ייתן ואאט בלהיטות שלי לאהוב – עכשו כשאני מסוגל שוב להרגיש אהבה – ואשאל את עצמי אם אני באמת אוהב מישהו או מישהי או רק את התדמית של אותו אדם עליי. מי ייתן ואסיר את ה"עצמי" מאהבתי.

רק להיום אזכור

האהבה היא חסרת תנאים.