רק להיום – 21 בספטמבר

הרהורים להיום 

אומרים שכשאלוהים סוגר דלת, הוא פותח חלון. מאז שתחלתי לתרגל את שנים-עשר הצעדים של ההחלמה, הרבה מהפחד והכאב שרדפו אותי בחיי נעלמו. כמה מפגמי האופי הוסרו ממני, אף שאני עדיין נאבק באחרים אני מאמין שאם אמשיך לתרגל את שנים-עשר הצעדים שוב ושוב, ימשיכו חיי להשתפר – גופנית, מנטאלית ורוחנית.

האם אני נכון ומסוגל יותר לעזור לאחרים בכך שאתרגל את הצעדים בעצמי?

רק להיום אני מתפלל

אני מודה לאלוהים על שהראה לי ששנים-עשר הצעדים להחלמה של ה- GA הם המדרגות לחיים שפויים. כשאני מתרגל אותם שוב בלב שלם, חיי אכן נעשים טובים יותר, בריאים יותר וקרובים יותר לכוח העליון שלי. תוך שאני ממשיך לחיות אותם, מי ייתן וארגיש את אותה הכרת תודה והתרוממות רוח שמרגישים מי שרק כעת מגלים אותם.

רק להיום אזכור

צעד אחרי צעד, יום אחרי יום.

רק להיום – 22 בספטמבר

הרהורים להיום 

במשך תקופה ניכרת אחרי שהגעתי למהמרים אנונימיים, נתתי לדברים שלא יכולתי לעשות למנוע ממני לעשות את הדברים שיכולתי. אם הוטרדתי ממה שאמרו אחד הדוברים או אנשים אחרים, הזעפתי פנים ונסוגתי לתוך השריון שלי. עכשו, במקום להתרגז או להתגונן כשמישהו דורך לי על יבלת, אני מנסה לקבל אותו בברכה – כי הוא מאפשר לי לעבוד על הגישות והתפיסות שלי בנוגע לאלוהים, לעצמי, לזולת, ולמצבי בחיים. אנחנו אמנם לא מהמרים עוד בצורה כפייתית, אבל יש לנו לפעמים בעיה של חשיבה כפייתית.

האם אני מוכן לגדול – ולהתבגר?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים ייתן לי אומץ לבחון את הכנפיים החדשות שלי – אפילו נוצה אחת בכל פעם. מי ייתן ולא אחכה עד שאהיה שלם לחלוטין לפני שאכנס שוב לעולם ההזדמנויות היום-יומיות, כי ההחלמה היא עניין מתמשך ואנחנו גדלים דרך אתגרים. מי ייתן ולא אעשה עוד ניסיונות נואשים להיות מושלם, אלא אשמור על איפוס ואתפתח תוך כדי שאני חי – רק להיום.

רק להיום אזכור

הדברים שאינני יכול לעשות לא צריכים להפריע לדברים שאני יכול.

רק להיום – 23 בספטמבר

הרהורים להיום 

כשרק הצטרפנו למהמרים אנונימיים, והתחלנו ללמוד את שנים-עשר הצעדים להחלמה, הזדעקו רבים מאיתנו. "איזו דרישה! אנחנו לא יכולים לבצע דבר כזה!" "אל תתייאשו", אמרו לנו פגישה אחרי פגישה. "אף אחד מאיתנו לא היה קרוב אפילו לקיים בצורה מושלמת את העקרונות האלה. איננו קדושים. הנקודה היא שאנחנו נכונים לגדול מהבחינה הרוחנית. העקרונות שהצבנו הם קווים מנחים להתקדמות. אנחנו תובעים התקדמות רוחנית במקום שלמות רוחנית".

האם אני יכול להאמין, כדבריי המשורר בראונינג, שענייני אינו ליצור את עצמי מחדש אלא ליצור את הטוב המוחלט ממה שברא אלוהים?

רק להיום אני מתפלל

גם אם אני ותיק בתוכנית של GA הלוואי שלא אשכח כי שנים-עשר הצעדים להחלמה אינם מייצגים הישג שאני יכול למחוק מהרשימה של "דברים שעליי לעשות". הם בגדר שאיפה לאידיאל, מדריך להגיע אליו. מי ייתן ואשמור על ראש פתוח לפרשנויות מעמיקות יותר ויותר לעקרונות הללו.

רק להיום אזכור

התקדמות במקום שלמות.