רק להיום – 24 בדצמבר

הרהורים להיום

באנו ל מהמרים אנונימיים בתחנונים, ממש באפיסת כוחות. במוקדם או במאוחר, תוך כדי התרגול של שנים-עשר הצעדים של GA, גילינו בתוך עצמנו דבר יקר מאוד. חשפנו שלווה שבאמצעותה יכול להיות לנו נוח בכל המקומות ובכל המצבים. אנחנו מתחזקים וגדלים – בעזרת אלוהים כפי שאנחנו מבינים אותו, עם החברותא של התוכנית של GA, ועל ידי יישום שנים-עשר הצעדים להחלמה בחיינו.

האם מישהו יכול לקחת ממני את חיי החדשים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ותפילות התחנונים הנואשות שלי, שהבאתי כמצטרף חדש לתוכנית של מהמרים אנונימיים, ישתנו לכניעה שלווה. עכשו כשראיתי מה אפשר לעשות באמצעות התוכנית ואת כוחו האינסופי של כוח עליון, מי ייתן ומתנתי לאחרים תהיה השכנוע החזק הזה. אני מתפלל שלאהובים עליי ולקרובים לי תהיה האמונה למצוא את החוויות הרוחניות שלהם ואת ברכת השלווה.

רק להיום אזכור

שלווה – פנימית וחיצונית – היא הברכה הגדולה ביותר.

 

רק להיום – 25 בדצמבר

הרהורים להיום

היום הוא יום מיוחד בהרבה מובנים. זה היום שברא אלוהים, ואני חי בעולם של אלוהים. אני יודע שכל הדברים בחיי והיום הזה הם ביטויים של אהבת אלוהים – העובדה שאני חי שאני מחלים, ושאני מסוגל להרגיש כמו שאני מרגיש ברגע זה. בשבילי, זה יהיה יום של תודה מכל הלב.

האם אני מודה מעומק לבי על היום המיוחד הזה שהפציע, ועל כל הברכות שנפלו בחלקי?

רק להיום אני מתפלל

ביום זה שבו אני זוכר את מתנתו של אלוהים, מי ייתן ואבין שנתינה וקבלה הן אותו דבר. זו חלק מזו. אם אני נותן, למישהו אחר את אותו אושר שבנתינה. אני מתפלל שאוכל לתת לעצמי – את אהבתי ואת כוחותיי – בנדיבות. מי ייתן וגם אקבל בחן את האהבה ואת הכוחות של אחרים. מי ייתן ואלוהים יהיה הדוגמא שלנו.

רק להיום אזכור

נתינה וקבלה הן ברכות שוות ערך.

 

רק להיום – 26 בדצמבר

הרהורים להיום

איש מאיתנו לא יכול לטעון בעצם שהוא מבין את הכוח העליון שלנו במידה כלשהי. אבל דבר אחד אני כן יודע : ישנו כוח מעבר לרצון האנושי שלי שיכול לחולל דברים נפלאים, אוהבים למעני שאני אינני יכול לעשות למען עצמי, אני רואה את הכוח המפואר הזה בפעולה בחיי ובתוכי, ואני רואה את התוצאות המופלאות של אותו כוח בחייהם של אלפי מהמרים כפייתיים מחלימים אחרים שהם ידידיי בתוכנית של מהמרים אנונימיים.

האם אני זקוק לחסד אלוהים ולהבנה האוהבת פחות עכשו מבתקופה שרק התחלתי להחלים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולעולם לא אשכח שהצרכים הרוחניים שלי גדולים היום כפי שהיו כשבאתי למהמרים אנונימיים. קל כל כך להסתכל על אחרים, חדשים בתהליך ההחלמה, ולראות בהם נזקקים. כשאני חושב על עצמי כעצמאי יותר ויותר, מי ייתן ולעולם לא אתעלם מהתלות שלי בכוח העליון שלי.

רק להיום אזכור

לעולם לא אגמל מהצורך באלוהים.