רק להיום – 21 בדצמבר

הרהורים להיום

כל אחד מאיתנו בתוכנית של מהמרים אנונימיים יכול, בזמננו הפנוי ובדרכנו, להעיר את הרוחניות שלנו. יחד איתה מגיע הידע העמוק שכבר איננו בודדים וחסרי אונים, וכן המודעות העמוקה לכך שלמדנו אמיתות מסוימות שאנחנו יכולים כעת למסור לאחרים, כדי שאולי גם הם יוכלו לקבל עזרה.

האם אני מוכן כל הזמן למודעות רוחנית שללא ספק תגיע אליי תוך תרגול הצעדים?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואהיה יציב, לא אצפה שהרוחניות החדשה שזיהיתי תקפיץ אותי כמו שעון מעורר אל מודעות מיידית לכוח עליון. מי ייתן ותתחבר אליי בשקט כזה שאולי לא אזהה בדיוק מתי המודעות שלי באה. הרמז יבוא אלי ברצון שלי לתרגל את שנים-עשר הצעדים עם אחרים. מי ייתן ואקלוט אז שקיבלתי את העקרונות של תוכנית ה-GA ובאמת עשיתי את המאמץ לתרגל אותם בכל ענייניי.

רק להיום אזכור

לחיות את העקרונות – ולהעביר אותם הלאה.

 

רק להיום – 22 בדצמבר

הרהורים להיום

"אינני מכיר עובדה מעודדת יותר מהיכולת הבלתי מוטלת בספק של האדם לרומם את חייו על ידי מאמץ מודע", הנרי דיוויד ת'ורו.
תמיד יש לנו הכוח לשנות את עצמנו ואת חיינו, אך לפני שבאנו ל מהמרים אנונימיים, לא הצלחנו במיוחד להתקדם לעבר מטרות מציאותיות. עכשו כשמצאנו את תוכנית ה-GA, לא רק שיש לנו היכולת, אלא שיש לנו גם תוכנית – מערך של סימני דרך שעובדים.

האם אני מאמין שאיש לא מגיע מוקדם מדי לתוכנית של GA, ושאיש לא חוזר אליה מאוחר מדי?
האם אני מאמין שעם הכוח העליון שלי כמדריך ועם ידידיי מ-GA שמעודדים אותי, אין דרגה של התעלות רוחנית שאי אפשר להגיע אליה?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ולא אשכח, שאמנם כוונותיי לשפר את עצמי ואת חיי היו אמיתיות, אך יכולתי להגשים אותן בלי תוכנית מציאותית נועדה לכישלון. מי ייתן ואהיה אסיר תודה על שמצאתי את התוכנית הזאת ושהנס של GA קיים בחיי. מי ייתן ואזכור בכנות איך היו חיי בעבר ואחגוג, יחד עם אחיי ואחיותיי בחברותא הגדולה הזאת, את חיי היום ואת איך שהם יכולים להיות.

רק להיום אזכור

ה-GA נותן לנו את סימני הדרך.

רק להיום – 23 בדצמבר

הרהורים להיום

איך אוכל לדעת אם התחלתי להיות מודע לרוחניות שלי. לעתים הגילוי שאנו ישויות רוחניות מתבטא בראיות פשוטות, ולא מסובכות כלל: בגרות רגשית; סוף לטינות המתמידות ולסערות הנפש; היכולת לאהוב ולהיות נאהב באופן הדדי; האמונה, אפילו בלי הבנה, שכוח מעבר לנו שולט בשקיעה ובזריחה של השמש, נותן חיים ומסיים חיים, ונותן אושר בלבבות אנוש.

האם אני מודע כעת, כשאני מסיים לתרגל את העקרונות של מהמרים אנונימיים בכל ענייניי, לכך שהפרספקטיבה שלי רחבה יותר, המבט שלי על האנושות עדין יותר, מהמבט האומלל המרוכז בעצמי של ימי ההימורים שלי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והביטחון הרוחני שלי יתחיל להתפשט אל הגישות שלי כלפי אחרים, במיוחד בתקופות החגים, כשהציפיות והחרדות גבוהות. כמהמר כפייתי, לא התמודדתי היטב עם הרגשות בחגים. אני מתפלל לשלווה כדי להתמודד עם השיקוי הרגשי של החגים.

רק להיום אזכור

הפרספקטיבה מתקבלת דרך תרגול העקרונות.