רק להיום – 12 ביוני

הרהורים להיום 

רבים מאיתנו מתקשים להיפטר מפגעי האשמה. בתקופתי הראשונה בתוכנית של מהמרים אנונימיים, או שהבנתי לא-נכון צעדים מסוימים, או שניסיתי ליישם אותם מהר מדי ובלהיטות רבה מדי. התוצאה הייתה שהגדלתי את רגשות האשמה וחוסר הערך שלי, במקום להשתחרר מהם, בהתאם לכוונת הצעדים. בכל זאת, עד מהרה גברה בי לפחות המוכנות לסלוח לעצמי, והתחלתי מחדש. ביצעתי את כל הצעדים של חשבון הנפש והניקיון בתוכנית כפי שנועדו להתבצע, ולא מעמדה נחותה של שנאה ואשמה הגורמים לנכות.

האם כיפרתי בפני עצמי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואסלח לעצמי, כפי שאלוהים סלח לי. מי ייתן ואדע שאם אני נאחז בתרמיל מלא אשמה, אינני הולך לפי הדוגמא שאלוהים הראה לי. אם הכוח העליון שלי, שהפגין סליחה בכך שהוביל אותי למקום המרפה הזה, יכול לסלוח לי, הרי שגם אני יכול. מי ייתן ואפרגן לעצמי את מה שאלוהים בנדיבותו הרבה הציע.

רק להיום אזכור

אלוהים סולח. אסלח גם אני.

רק להיום – 13 ביוני

הרהורים להיום 

אינני מאמין שהתוכנית של מהמרים אנונימיים ו-12 הצעדים עובדים מכיוון שקראתי את זה בספר, או כי שמעתי אנשים אומרים כך. אני מאמין בהם כי אני רואה אנשים אחרים מחלימים וכי אני יודע שגם אני מחלים. כבר אינני מאמין שאני "חסר אונים וחסר תקווה", כשאני רואה את השינוי באחרים ובעצמי, אני יודע שהתוכנית עובדת. כשכתב טלוויזיה שאל פעם את הפסיכולוג קארל יונג אם הוא מאמין באלוהים, השיב יונג באיטיות, "אני לא מאמין אני יודע".

האם אני יודע שהתוכנית עובדת?

רק להיום אני מתפלל

הראה לי סיומים שמחים, חיים מתוקנים, אנשים משוקמים, גשרים בנויים מחדש, כדי שלא אצטרך לקבל על סמך אמונה את העובדה שהתוכנית עובדת. הלוואי שאראה אותה עובדת – בשביל אחרים ובשבילי. מי ייתן ואהיה אסיר תודה על התיעוד הקיים של הצלחת התוכנית. מי ייתן וודאות זו תעזור לי למצוא את האמונה שאני זקוק לה כדי לתרגל את 12 הצעדים.

רק להיום אזכור

התוכנית של מהמרים אנונימיים עובדת.

רק להיום – 14 ביוני

הרהורים להיום 

בשלב מסוים בדרכנו, יחד עם המעורבות הגדלה והולכת בתוכנית של מהמרים אנונימיים, אנחנו נעשים מודעים בחריפות לערך של הכנות וגילוי הלב להתפתחות שלנו. כשזה קורה, אחד הדברים הראשונים שאנחנו מסוגלים להודות בהם הוא, שהתנהגותנו בעבר הייתה רחוקה מלהיות שפויה או אפילו רציונלית. מרגע שאנחנו מסוגלים להודות בדבר – בלי בושה או מבוכה – מתגלה לנו עוד ממד של חופש.

בהחלמה הדרגתית שלי, האם אני מצפה שהחיים ילכו ויהיו יותר ויותר עשירים יותר ויותר שלווים?

רק להיום אני מתפלל

אפילו תוך כדי שאני עושה את הצעד הראשון הענק, שהוא אולי המהלך הישר הראשון שעשיתי זה זמן רב, מי ייתן ואדע, שכנות דורשת אימון. העצמי הישן שלי, רדוף – האשליות והפנטזיות, שונה מהעצמי הישר שעליי להיות כמו שהלילה שונה מהיום. מי ייתן ואבין שדרוש יותר משחר בהיר אחד כדי לשנות אותי.

רק להיום אזכור

כנות דורשת אימון.