רק להיום – 24 ביוני

הרהורים להיום 

תכליתה העיקרית של התוכנית של מהמרים אנונימיים היא חופש מהימור כפייתי; בלי החופש הזה אין לנו כלום. אבל לא משתמע מכך שאני יכול לומר, למשל, "הימור כפייתי הוא דאגתי היחידה. פרט לזה אני באמת אדם מעולה, אז תן לי חופש מהימורים, ואני מסודר". אם אשלה את עצמי בשטויות חסרות כיסוי כאלה, אתקדם כה מעט עם הבעיות והחובות האמיתיות שלי בחיים, שסביר מאוד שאחזור להתמכרות. לכן 12 הצעדים של התוכנית מדגישים. "לתרגל את העקרונות הללו בכל שטחי החיים שלנו".

האם אני חי רק כדי להשתחרר מהדחף הכפייתי להימורים, או גם כדי ללמוד, לשרת לאהוב?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואשמח ואהיה אסיר תודה על ההימנעות שלי, שממנה מתחילים על הדברים הטובים. אבל הלוואי ולא אסתפק בזה ואוותר על הניסיון שלי להבין את עצמי, את טבע האלוהים והאנושות. חופש מהתמכרות הוא החופש הראשון. הלוואי שאהיה משוכנע שצפויים לי עוד סוגים רבים של חופש – חופש מחשיבה צרה, מאי-שקט של רגשות אצורים, מקיום חסר-אלוהים. מי ייתן והתכנית, שענתה על הצרכים הבוערים שלי, תענה גם על הצרכים הכרוניים שלי.

רק להיום אזכור

שחרור מהימורים הוא רק ההתחלה.

רק להיום – 25 ביוני

הרהורים להיום 

אם אי פעם אגיע למסקנה השאננה שאינני זקוק יותר לתוכנית של מהמרים אנונימיים הלוואי שאזכיר לעצמי מהר מאוד שהיא יכולה לעשות הרבה יותר מאשר לשאת אותי בזמן הייסורים של חיי השעבוד להתמכרות. הלוואי שאזכיר לעצמי גם, שאני יכול לעשות צעדים גדולים עוד הרבה יותר בהגשמת עצמי, כי התוכנית ושנים-עשר הצעדים הם פילוסופיה-דרך חיים.

האם אי פעם אתגבר על הצורך שלי בתוכנית של GA?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והכוח העליון שלי יוביל אותי דרך 12 הצעדים לא רק פעם אחת, אלא שוב ושוב, עד שהם יהפכו לעקרונות המנחים של חיי, אין זה סמינר חפוז על שיפור איכות החיים שלי; אלה הם חיי, שהושבו אליי באמצעות כוח אלוהי והידידות של חבריי המהמרים, שכמוני, מחלימים בדרך הטובה ביותר שידועה לנו.

רק להיום אזכור

צעד אחר צעד, משעבוד לחיי שפע.

רק להיום – 26 ביוני

הרהורים להיום

כמה מאיתנו יתיימרו להכריז, "אני בדרך לנצח את הרגל ההימור. מה עוד אני יכול לרצות, או לעשות? אני בסדר גמור כמו שאני". מניסיון למדנו שהמחיר של שאננות וזחיחות דעת כזו – או, יותר בנימוס, שביעות רצון עצמית – הוא באופן בלתי נמנע הידרדרות, שנקטעת במוקדם או במאוחר בהתעוררות אכזרית. אנחנו מוכרחים לגדול, אחרת אנחנו מידרדרים. בשבילנו, הסטאטוס קוו יכול להיות רק להיום, לעולם לא למחר. עלינו להשתנות; איננו יכולים לעמוד במקום.

האם אני מתפתה לפעמים לנוח על זרי הדפנה שלי?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואביט מסביבי ואראה שכל דבר חי גדל או שהוא מידרדר; שום דבר חי אינו סטאטי. החיים זורמים מי ייתן וזרם החיים ישא אותי עמו, בלי פחד משינוי, ועם הידיעה איך להתנתק ממלכודות לאורך הדרך שמעכבות אותי ומפריעות להתקדמותי.

רק להיום אזכור

לחיות זה להשתנות.