רק להיום – 19 באוקטובר
הרהורים להיום
את ההתקדמות ואת הגדילה בתוכנית של מהמרים אנונימיים אפשר למדוד באינספור דרכים. אחת החשובות ביותר היא המודעות שלי לכך שכבר אינני חייב, בצורה כמעט אובססיבית, לשפוט כל דבר וכל אחד. ענייני היחיד היום הוא לעבוד על שינוי עצמי, במקום שינוי אנשים, מקומות ודברים אחרים. במובן מסוים, האובססיה של הביקורתיות הנצחית העיקה עליי כמו האובססיה של ההימורים; אני אסיר תודה על כך ששתי המשקולות הללו הוסרו מעל כתפיי.
כשאני נעשה שיפוטי, האם אזכיר לעצמי שאני מסיג גבול לשטח של אלוהים?
רק להיום אני מתפלל
סלח לי על הסגת הגבול שלי, כשהפכתי לשופט וחבר-המושבעים מטעם עצמי של חבריי. בשיפוטיות שלי, פלשתי לזכויות האחרים לשפוט את עצמם – ולזכויותיו של אלוהים בבית הדין העילאי. מי ייתן ואשליך את כל כלי השיפוט שלי – את קנה המידה ואת סרטי המדידה, את ההשוואות שלי, הסטנדרטים הבלתי ניתנים להשגה – ואקבל כל אדם כאינדיבדואל מעבר לכל השוואה.
רק להיום אזכור
לזרוק לפח סרטים ישנים – במיוחד סרטי מדידה.