רק להיום – 13 באוגוסט

הרהורים להיום 

הצעד הרביעי של התוכנית ל מהמרים אנונימיים מציע שנערוך "ספירת מלאי מוסרית של עצמנו, נוקבת וחסרת-פחד". לאחדים מאיתנו אין אתגר מאיים מזה; אין דבר קשה יותר מלעמוד מול עצמנו כפי שאנו באמת. אנחנו בורחים מחטא אחרי חטא כשהם משיגים אותנו, לא חדלים מלהמציא תירוצים, טוענים תמיד שמעלותינו בתחומים אחרים עולות במשקלן על חסרונותינו. אך מרגע שאנחנו מוכנים להביט ביושר בעצמנו ולעשות חשבון נפש, אנחנו יכולים אחר כך להאיר את החושך ואת הצד השלילי של טבענו במבט חדש, בנחישות, ובחן.

האם אני מוכן לפקוח את עיניי ולצעוד אל תוך אור השמש🌞?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן והכוח העליון שלי יעצור אותי מיד אם אני בורח מעצמי. שהרי לעולם לא אתגבר על חטאיי, או על פגמי האופי שגרמו להם, אם אתן להם לרדוף אחריי. יכול אני להאט ולהפנות את מבטי אליהם עם הנשק האמין ביותר שאני מכיר – האמת.

רק להיום אזכור

לא אהיה פושע נמלט מעצמי.

רק להיום – 14 באוגוסט

הרהורים להיום 

הצעד הרביעי מאפשר לי לראות את עצמי כמו שאני באמת – תכונות אופי, מניעים, גישות והתנהגויות. מלמדים אותי ב מהמרים אנונימיים לחפש את הטעות שלי בנחישות. למשל, איפה הייתי אנוכי, לא ישר, מחפש את טובת עצמי ומפוחד? כמו כן מלמדים אותי, שההרגל המושרש עמוק הצדקת עצמי עלול לפתור אותי "למצוא הסבר" לכל פגם כשאני חושף אותו, להאשים אחרים במגרעות שלי עצמי.

האם אאמין שיושר אישי יכול להשיג מה שידע מופלג לעתים אינו יכול?

רק להיום אני מתפלל

הלוואי שלא אעשה את הצעד הרביעי בצורה שטחית, כתרגיל זריז של הערכה עצמית וזהו זה. הלוואי שאדע שכאשר אני עושה את הצעד הזה, עליי לתרגל אותו שוב פעמים רבות עד שהוא הופך, כמו שאר אחד-עשר הצעדים, לדרך חיים בשבילי. מי ייתן ואגן על הערך של הצעד הרביעי מההרגל הישן שלי לפנטז ולהתחמק מאחריות.

רק להיום אזכור

יושר אישי סולל את הדרך להחלמה.

רק להיום – 15 באוגוסט

הרהורים להיום 

אומרים אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. לרבים מאיתנו, הקנקן או ההישגים על פני השטח לא נראו רע כלל ועיקר; בהתחלה נראה היה שספירת המלאי תתנהל ב"קלי קלות". כשהמשכנו, התאכזבנו לגלות שה"קנקנים" שלנו היו נטולי פגמים יחסית רק משום שקברנו את פגמי האופי שלנו עמוק מתחת לשכבות של רמייה עצמית. מהסיבה הזאת חשבון הנפש יכול להיות תהליך לטווח – ארוך; הוא חייב להימשך כל עוד אנו נשארים עיוורים לפגמים שארבו לנו והפילו אותנו בהתמכרות ובאומללות.

האם אנסה לעמוד מול עצמי כפי שאני, לתקן את מה שמונע ממני להיות האדם שאני רוצה להיות?

רק להיום אני מתפלל

מי ייתן ואלוהים יסייע לי בחשבון הנפש, מפני שהחבאתי היטב רבים מהפגמים שלי מפני חברים, מפני המשפחה, ובעיקר מעצמי. אם אני מרגיש ש"חטאו נגדי יותר משאני חטאתי", אולי עליי לראות בכך רמז שעליי לחפור עמוק יותר כדי למצוא את האני האמיתי.

רק להיום אזכור

ספירת מלאי של עצמי היא הצטיידות במלאי לעתיד.