הרהורים להיום

בעבר הייתי מומחה להערכה עצמית לא-מציאותית. בתקופות מסוימות, הייתי מסתכל רק על החלק בחיי שנראה טוב. אחר כך הייתי מגדיל את כל המעלות האמיתיות או דמיוניות שהשגתי. בהמשך הייתי טופח לעצמי על השכם על העבודה הנפלאה שאני עושה בתוכנית. ברור שכך נוצרה ההשתוקקות לעוד "הישגים" ולהערכה גדולה עוד יותר. האם לא היה זה הדפוס של חיי בזמן ההתמכרות הפעילה? ההבדל עכשיו הוא, שאני יכול להשתמש באליבי הטוב ביותר שיש – האליבי הרוחני.

האם אני לפעמים מצדיק מעשים זדוניים והתנהגות מטופשת במסווה של "מטרות רוחניות"?

רק להיום אני מתפלל

אלי, עזור לי לדעת אם אני עדיין משתוקק לתשומת לב ולהערכה עד כדי כך שאני מנפח את המעלות שלי ומגדיל את ההישגים שלי בתוכנית או בכל מקום. מי ייתן ואשמור על פרופורציה מציאותית ביחס לצדדים הטובים שלי, בעודי לומד לכבד את עצמי.

רק להיום אזכור

למד לשלוט בניפוח של דברים.